כ-20 אלף פעוטות נותרו בלי מקום במעון, והממשלה לא מחליטה מי אחראי
לקראת פתיחת שנת הלימודים בספטמבר 2026, כ-20,000 פעוטות בישראל נותרו ללא מקום במעונות יום מפוקחים. הסיבה העיקרית למחסור אינה במבנים, אלא במחסור חמור בכוח אדם, המוביל לסגירת מעונות וכיתות ברגע האחרון. נתונים ממחקר TALIS הבינלאומי משנת 2024 חושפים כי יותר מ-40% מאנשי הצוות בחינוך לגיל הרך בישראל עזבו את המקצוע בשנה שקדמה למחקר, שיעור הגבוה משמעותית ממדינות כמו אירלנד, קנדה וגרמניה.
העומס על המטפלות בישראל גבוה במיוחד: מטפלת אחת אחראית על 11 פעוטות עד גיל שלוש, לעומת ממוצע של 6 במדינות ה-OECD. פער זה קיים בכל שכבות הגיל ונובע מהתקן הקיים. הקושי בגיוס מטפלות נובע משכר נמוך, הנגזר ממחיר מפוקח שלא עודכן שנים, ומחוסר מעמד מקצועי הולם, למרות דרישות הכשרה חדשות.
העברת האחריות על מסגרות הגיל הרך למשרד החינוך לפני כארבע שנים לא פתרה את בעיית התיאום והאחריות המוסדית. מנהלות מעונות מתארות מצב בו משרדי הממשלה השונים מפילים אחריות זו על זו, כאשר משרד האוצר רואה במעונות עסקים פרטיים, בעוד משרד החינוך מטיל עליהם דרישות פיקוח. בשנה האחרונה נסגרו כ-40 מסגרות פרטיות בשל המצב.
השלכות המחסור חמורות, שכן פעוטות שלא מוצאים מקום במעונות מפוקחים עלולים להידחף למסגרות לא מפוקחות, חלקן ללא רישיון, מה שמעלה חשש לבטיחותם. מקרה טראגי של מותם של שני תינוקות במעון בלתי מפוקח בירושלים בינואר האחרון מדגיש את הסיכון.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
