על מאיר שלו ועל תהליך הבשלתם של סופרים ומשוררים

המאמר דן בתהליך הבשלתם של סופרים ומשוררים, תוך התמקדות בדמותו של הסופר מאיר שלו, שהלך לעולמו באפריל 2023. שלו, שנחשב לדובר בולט של השמאל הציוני, נולד במושב נהלל והחל את דרכו הספרותית בגיל מאוחר יחסית, כמעט 40, עם צאת ספרו הראשון "רומן רוסי" ב-1988, שזכה להצלחה מסחררת. לפני כן, עבד בטלוויזיה הישראלית הראשונה ככוכב טלוויזיה, מנחה, תסריטאי ומגיש פינות שונות.

שלווה כתב שמונה רומנים נוספים, ספרי ילדים וספרי עיון, ותרגם את ספריו לשפות רבות. הסרט התיעודי "הדבר היה ככה" של עדי ארבל, ששודר בכאן 11, עוסק בחייו וביצירתו. בסרט, שלו מספר על שני רומנים שכתב בצעירותו וגנז, ועל כך שהורות הייתה גורם משמעותי בהתפתחותו כסופר. הוא גם התייחס לתהליך ההבשלה הארוך שלו כסופר, כפי שסיפר לירון לונדון לאחר הצלחת "רומן רוסי".

המאמר משווה את תהליך הבשלתו של שלו למקרים של סופרים ומשוררים אחרים. הוא מביא כדוגמאות את המשוררת אגי משעול, שאספה והשמידה את ספר הביכורים שלה "קודם תפסתי רגע" שפורסם בגיל 19. כמו כן, מוזכרת הסופרת דורית רביניאן, שסיפרה על הקשיים שבהצלחה מוקדמת מדי, כפי שחוותה עם ספר הביכורים שלה "סמטת השקדיות בעומריג'אן" בגיל 21. המאמר מזכיר גם את דברי לאה גולדברג על כתיבה "צעירה" ובוסרית, לעומת כתיבה בוגרת, וכן את דברי רוגל אלפר על כתיבה ספונטנית בגיל צעיר.

הכותבת, שלומית טנא, מתייחסת לרשימתו של שלו "דשא" מתוך ספרו "גינת בר", המתארת את הגינה שטיפח בביתו באלוני אבא ואת זיקתו לארץ ישראל. הרשימה, המתארת את "הדשא הגדול" כסמל שוויון בקיבוצים, משקפת את סגנונו הייחודי של שלו ואת חיבתו לנופים הארץ-ישראליים. טנא משתפת בגעגועים אישיים ל"דשא הגדול" בקיבוץ ילדותה, ומדגישה את המלאכה המחשבתית בכל משפט של שלו.

המאמר מעלה את השאלה מה היה כותב ומדבר מאיר שלו כיום, לאור אירועי ה-7 באוקטובר והמצב הפוליטי בישראל, אך מציין כי אין לדעת. ספריו ודבריו, שפורסמו במדורו השבועי ב"ידיעות אחרונות" במשך למעלה משלושים שנה, נותרו רלוונטיים.