מפלגת "צבע שחור" חושפת את צמרת הרשימה: לא פוליטיקאים, שליחי עולם התורה
מפלגת "צבע שחור" חושפת את צמרת רשימתה לכנסת, הכוללת רבנים ואנשי עשייה, במטרה להגן על עולם התורה מפני גזירת הגיוס. בראש הרשימה עומד הרב אליהו אליעזר בוימרינד, ולצדו רבנים נוספים ואנשי ציבור. המפלגה מבקרת את הנציגים החרדיים הנוכחיים על הסכמתם למתווה גיוס של 50% וסנקציות, ודורשת חוק "תורתו אומנותו" ללא מכסות. לטענתם, ללא הסדר אמיתי לעולם הישיבות לא תקום ממשלה בתמיכתם.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מפלגת "צבע שחור" חושפת רשימת מועמדים חדשה לכנסת, המורכבת מרבנים ואנשי עשייה בלבד.
- בראש הרשימה עומד הרב אליהו אליעזר בוימרינד, המתנגד למתווה גיוס של 50% וסנקציות.
- המפלגה דורשת חוק "תורתו אומנותו" ללא יעדים או מכסות גיוס לבני ישיבות.
- המפלגה מבקרת את הנציגים החרדיים הנוכחיים על הסכמתם למתווה גיוס.
- "צבע שחור" מצהירה כי ללא הסדר אמיתי לעולם הישיבות, לא תתמוך בהקמת ממשלה.
- המפלגה מגדירה את הבחירות כהכרעה בין "תורה או פשרה".
מפלגת "צבע שחור" חושפת את צמרת רשימתה לכנסת, הכוללת רבנים ואנשי עשייה ולא פוליטיקאים מקצועיים. לדברי ראשי המפלגה, המטרה היא להגן על עולם התורה מפני גזירת הגיוס, שכן כיום כ-100,000 בני תורה מוגדרים עריקים ויותר מ-730 בחורים נכלאו בשנה האחרונה.
בראש הרשימה עומד יו"ר המפלגה, הרב אליהו אליעזר בוימרינד, ראש רשת כוללי "מעטרי שביעי", המקורב לגדולי ישראל ומוכר בעשייתו המשפטית בנושא גיוס בני ישיבות. במפלגה טוענים כי הרב בוימרינד הציג בפני הרב משה הלל הירש חלופות למתווה ביסמוט, והדבר השפיע על הנסיגה ממנו. קו המפלגה הוא חוק "תורתו אומנותו" ללא יעדים, מכסות או סנקציות.
לצמרת הרשימה מצטרפים גם אב בית הדין בבני ברק, הרב יצחק רבין הכהן, המדגיש כי "ההלכה לא מכירה פשרות", והרב יהונתן יששכר, ראש כולל "תורת יששכר", המייצג את העולם התורני הספרדי וטוען כי חוק 50% הוא ויתור על התורה.
דמות מרכזית נוספת היא המייסד, יעקב חיים מילר, חסיד לעלוב, אשר הקים את המפלגה מתוך רצון לפתור את "הפלונטר" סביב גיוס בני ישיבות. לדבריו, "במשמרת שלנו אף בחור לא מתגייס".
המפלגה מבהירה כי אינה באה להחליף את המפלגות החרדיות, אלא להוסיף להן כוח המתמקד בסוגיית הגיוס בלבד. הם מבקרים את הנציגים החרדיים הנוכחיים על הסכמתם למתווה של 50% גיוס, סנקציות וקיצוץ בתקציבי הישיבות, ומדגישים כי ללא הסדר אמיתי לכלל עולם הישיבות לא תקום ממשלה בתמיכתם. ההכרעה בבחירות הקרובות מוגדרת כבחירה בין "תורה או פשרה".
מוזכרים