אירוערביה: התחזית שהתגשמה

החוקרת האמריקאית-מרוקאית זינב ריבו הציגה במאמר במגזין City תפיסה חדשה על האסלאם במערב. היא מבחינה בין האסלאם במדינות מוסלמיות, שעברו מודרניזציה ומבקשות יחסים חדשים עם המערב, לבין האסלאם במערב עצמו, הרווי באידאולוגיית עולם שלישי ומתמקד בסכסוך הישראלי-פלסטיני. ריבו טוענת שהעוינות כלפי המערב אינה באה לידי ביטוי במדיניות החוץ של מדינות מוסלמיות, אלא בתוך החברות המערביות עצמן, בהפגנות נגד קולוניאליזם, גזענות ומדינת ישראל.

המאמר מרחיב את ניתוחה של ריבו וטוען כי התופעה אינה סותרת את תיאוריית "התנגשות הציוויליזציות" של סמואל הנטינגטון, אלא משקפת שינוי טקטי והתאמה למודרניזציה בעקבות הגירה מוסלמית נרחבת למערב. כספי מדינות נפט, כמו קטאר, תרמו לשתילת האיבה לתרבות היהודית-נוצרית בלב המדינות המערביות. בנוסף, מוזכרת המצאת הטרור חסר האבחנה על ידי אש"ף בשנות ה-60.

המאמר מותח ביקורת על כך שגינויים נגד אימפריאליזם וקולוניאליזם מופנים תמיד כלפי המערב, אך לעולם לא כלפי מדינות מוסלמיות, אשר לדברי הכותב עברו תהליכי "אסלום" באמצעות כיבוש ג'יאהדיסטי והפליה נגד אוכלוסיות לא-מוסלמיות תחת מעמד ה"ד'ימי" (אזרחים נחותים). מעמד זה, ששורשיו באידאולוגיית הג'יאהד, הוביל לדיכוי, הגליה, שעבוד והמרת דת בכפייה של אוכלוסיות לא-מוסלמיות לאורך ההיסטוריה.

הכותב טוען כי אירופה הפכה ל"יבשת החדשה של אמונת הד'ימי", המייבאת עמה שנאת יהודים. הגל הנוכחי של אנטישמיות מאורגן, בהובלת ארגונים כמו ICESCO, ומוצג כחלק מאסטרטגיה להחדרת מדיניות אסלאמית לערוצי המדיה והתרבות במערב, תוך שימוש בנרטיב הפלסטיני. המאמר מציין כי הגל האנטי-ישראלי באירופה מביא עמו את מנהגי הד'ימי, ומזהיר מפני הסכנות הטמונות בכך.

המאמר מנתח את תפיסת "דאר אל חרב" (בית המלחמה) באסלאם, המובילה חלק מהמהגרים לדחות השתלבות בחברות שאינן פועלות על פי השריעה. הוא משווה את המצב הנוכחי לגלים היסטוריים של כיבוש מוסלמי, וטוען שהג'יאהד פועל במערב במספר רבדים: טרור, צנזורה, שינויים חברתיים וחוקיים, וניסיון להשמדת הידע של "הכופרים" באמצעות החלפת היסטוריה ותרבות מערבית בבדיות. המאמר מבקר את חוקי האסלאם, שלטענתו אינם מכירים בזכויות הפרט, שוויון בין המינים או בין מוסלמים ללא-מוסלמים, ומתייחס בחומרה למושג "פלסטין" כהמצאה אסלאמית שנועדה למחוק את ההיסטוריה היהודית והנוצרית.

לבסוף, המאמר מציין כי למרות הסכמי אברהם והתקדמות חברתית, קיים חשש שמדינות מוסלמיות מנצלות זאת כדי לרכוש מנופי לחץ מערביים. הוא מסכם כי "כיבוש המערב הולך ומתגשם" באמצעות פעילות מוסלמית בשטח, הנתמכת על ידי שנאה קמאית נוצרית ליהודים, וכי "הג'יאהד מסתדר היטב" בזכות סייענים במערב.