מיהי הסינדרלה של החוגים האקדמיים בישראל?

במהלך שנת 2025, חוקרים ישראלים זכו בשני פרסי איג נובל על מחקרים ייחודיים. פרופסור ברי פינשאו ופרופסור כרמי קורינה מאוניברסיטת בן-גוריון קיבלו פרס על מחקרם בנושא עטלפים שיכורים, אשר גילה כי צריכת אתנול פגעה ביכולת התעופה והניווט שלהם. ממצא זה מסביר מדוע עטלפים נמנעים מפירות בשלים מדי.

פרס איג נובל נוסף הוענק לרותם נפטלוביץ, דניאל נפטלוביץ ופרנק גרינוויי על מחקרם שבחן את השפעת אכילת טפלון על תחושת שובע, כחלק מדיאטה דלת קלוריות. המחקר הציע כי אכילת טפלון עשויה להגדיל את נפח המזון מבלי להוסיף קלוריות, אך כיום, עם פיתוח זריקות הרזיה, יישום רעיון זה נראה פחות סביר.

בדירוג האוניברסיטאות העולמי של שנגחאי לשנת 2026, אף אוניברסיטה ישראלית לא נכללה בין מאה הראשונות, לראשונה מאז 2020. הטכניון, שירד בדירוג בשנים האחרונות, ממוקם כעת בין 101 ל-150. מכון ויצמן (מקום 71) והאוניברסיטה העברית (מקום 89) שמרו על מיקומן. בדירוגים הבריטיים THE ו-QS, המעניקים משקל רב יותר לבינלאומיות, יחס סגל-סטודנטים ומוניטין, האוניברסיטאות הישראליות אף נמוכות יותר, כאשר אוניברסיטת תל אביב מדורגת במקום ה-208 ב-QS והאוניברסיטה העברית במקום ה-218. ירידה זו מיוחסת לחולשה בתחומים אלו, הנובעת בין היתר מהשפה, המצב הביטחוני וקיצוצים ממשלתיים באקדמיה. עם זאת, בשלוש השנים האחרונות נרשמה עלייה בדירוגים אלו, ככל הנראה בשל העלייה במשקל המחקר.

במקביל, אוניברסיטת תל אביב מדורגת במקום התשיעי בעולם (והשני מחוץ לארה"ב) בדירוג PitchBook ליזמות לשנת 2026, על פי גיוס הון אמריקאי של בוגריה. הטכניון מדורג במקום ה-12. הנתונים מצביעים על 1,084 יזמים מקרב בוגרי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב שהקימו 918 חברות בעשור האחרון וגייסו 47 מיליארד דולר.

בתחום החוגים האקדמיים, החוג לתקשורת באוניברסיטה העברית מדורג במקום ה-17 בעולם, והחוג להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון במקום ה-19. בסך הכל, מספר החוגים הישראליים ב-50 המקומות הראשונים ירד מ-11 ל-8. חוג מנהל ציבורי באוניברסיטת חיפה הגיע למקום ה-28.

נתונים נוספים מצביעים על קיפאון בשיעור הצעירים עם השכלה אקדמית בישראל (כ-46% בין 2015 ל-2025), בעוד שממוצע ה-OECD עלה. בנוסף, ישראל איבדה את מעמדה כמעצמת מענקי מחקר של האיחוד האירופי, עם ירידה חדה במספר המענקים שניתנו לחוקרים ישראלים בשנים האחרונות, ירידה המיוחסת הן לשינויים במתודולוגיית הניקוד והן לחרם סמוי על האקדמיה הישראלית.