חשמלית עם סל ביצים: האם נוסטלגיה תסייע לסיטרואן בתחרות עם הסינים?

בתערוכת הרכב בפריז נחשפה סיטרואן דה שבו החדשה, מכונית קונספט חשמלית וקטנה, המבוססת על פלטפורמה של סטלנטיס. המכונית החדשה, המיועדת לחובבי נוסטלגיה, מציעה גימיקים ועיצוב רטרו, אך בניגוד לדגם המקורי, אינה מיועדת לפתרון תחבורה עממי.

סיפורה של הדה שבו המקורית החל בשנת 1878 עם לידתו של אנדרה סיטרואן, בנם של יהלומן הולנדי ואשתו פולנייה. אנדרה, שהפגין כישרון הנדסי, פיתח פטנט על גלגלי שיניים (שברון), שהפך לסמל המותג. לאחר שביקר במפעלי פורד, הקים ב-1919 את חברת סיטרואן, שהפכה ב-1930 ליצרנית הרכב הרביעית בגודלה בעולם. סיטרואן דאג לרווחת עובדיו, אך כשל בניהול כספי, מה שהוביל לפשיטת רגל של החברה בעקבות פרויקט הטראקסיון אוואנט. סיטרואן נפטר ב-1935.

לאחר שמישלן רכשה את סיטרואן, הוטלה על מנכ"ל החברה, פייר בולנז'ר, המשימה לייצר מכונית עממית שתאפשר לכל משפחה צרפתית להגיע ממקום למקום, ואף לשאת סל ביצים מבלי שיישברו. הפרויקט, שנקרא TPV (מכונית קטנה מאוד), כלל מכוניות זעירות עם מנוע חלש ופנס קדמי אחד. בולנז'ר, שהתנגד לנאצים, הורה לחבל בייצור ולהחביא את המכוניות שיוצרו.

לאחר מלחמת העולם השנייה, ה-TPV הפכה לדה שבו, שנחשפה ב-1948 עם מנוע 375 סמ"ק, מערכת מתלים ייחודית וללא מד דלק. המכונית הפכה לאגדה צרפתית, יוצרה בחוף השנהב וביוגוסלביה, ואף זכתה לגרסת הנעה כפולה בשם סהרה, שחלק מיחידותיה יובאו לישראל. הייצור הסתיים ב-1990 לאחר 3,867,932 יחידות.

הדה שבו החדשה מגיעה בעידן של תחרות עזה מצד יצרניות רכב סיניות, שעלויות הייצור שלהן נמוכות משמעותית. מחקר מצביע על כך שהסינים יכבשו את אירופה במהירות. למרות המחווה של סל הביצים, הדה שבו החדשה, שתיוצר באיטליה, לא צפויה להיות עממית כמו הדגם המקורי, שתוכנן עבור לקוחות עם צרכים פרקטיים אמיתיים, בניגוד ללקוחות כיום המחזיקים באייפון. ייתכן שעיצוב נוסטלגי לא יספיק כדי להציל את יצרניות הרכב הצרפתיות מהתחרות.