השבוע האחרון לפני הבחירות: דיונים על עתיד המדינה, האשמות הדדיות וקרבות פנימיים בליכוד

השבוע האחרון לפני הבחירות בישראל התאפיין במעבר מהדיון על הרכבת קואליציות עתידיות לדיון על סדר יום מהותי יותר, שנועד להשפיע על תוצאות ההצבעה. ראש האופוזיציה, נפתלי בנט, הצהיר כי נתניהו יכול להיות שר בממשלה, אך חזר בו לאחר ביקורת. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, הביע את רצונו למנוע בחירות חוזרות, מה שהעלה מחדש את הדיון על "ממשלת אחדות לאומית".

במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל לייצב את גוש הימין ולצמצם את האיום מצד מפלגות קטנות בגוש, תוך שהוא תוקף את מפלגת "עם כל הלב" ואף מפלגות נוספות. המפלגות הערביות, לעומת זאת, ממתינות לתוצאות הבחירות מתוך הבנה כי כוחן עשוי להיות משמעותי להרכבת קואליציה, והמיקוח עמן צפוי להתחיל מיד לאחר הבחירות.

נקודת שיא נוספת בשבוע הייתה הצהרתו הדרמטית של גדי איזנקוט על כוונה "לחסל את חמאס ברצועת עזה תוך 18 חודשים". המפלגות עברו לדון בנושאים מהותיים יותר, כשהאופוזיציה מתמקדת בביקורת על התנהלות נתניהו לפני אירועי ה-7 באוקטובר. ראיונות של אלי גיל, לשעבר המזכיר הצבאי של נתניהו, וכן הגשת תביעת דיבה מצד ראש השב"כ רונן בר נגד נתניהו, נועדו להשפיע על דעת הקהל סמוך למועד הבחירות.

בצד הקואליציה, העדויות במשפט נתניהו, בהן העיד היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט, נועדו גם הן להשפיע על התמונה הפוליטית. המאבק הפנימי בליכוד התמקד בניסיונותיו של נתניהו להחליש מפלגות קטנות בגוש, כמו "עם כל הלב" ו"נעם", מחשש שיגזלו קולות או יחזקו את יריביו הפוליטיים, כמו איתמר בן גביר, שעל פי סקרים פנימיים צובר תאוצה.

הדיון על ממשלת אחדות לאומית נפתח מחדש בעקבות דברי בנט והתבטאותו של הנשיא הרצוג. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הצהיר כי לא יתמוך בממשלת מיעוט, מה שעשוי להוביל לבחירות חוזרות אם אף גוש לא ישיג 61 מנדטים. האופטימיות של ליברמן לגבי השגת רוב "ציוני מוצק" נראית לא מבוססת על פי הסקרים הנוכחיים.