העלאת הכוננות בישראל, עמדת נתניהו - והחשש ממיסקלקולציה לפני הבחירות

רמת הכוננות בישראל מתגברת, וצה״ל נערך לאפשרות של חזרה ללחימה בתוך זמן קצר, בעוד מערכת הביטחון עוקבת בדריכות אחר ההתפתחויות באיראן. גם בטהרן נערכים לעימות נוסף, משקמים יכולות צבאיות ומתחזקים לקראת מערכה עתידית מול ישראל וארה"ב. עם זאת, היערכות איראן למלחמה אינה מחייבת את ישראל לפתוח במערכה יזומה, והחשש המרכזי הוא ממיסקלוקולציה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי אין כוונה לצאת למלחמה יזומה, וגם בדיונים פנימיים אינו נלהב מיוזמה צבאית נוספת לפני הבחירות. קשה לזהות הישג אסטרטגי ברור ומוגדר שיוכל להצדיק את מחיר המלחמה החדשה בפרק הזמן הקצר שנותר עד הבחירות, למעט פגיעה מכרעת בתוכנית הגרעין האיראנית. מעבר לכך, לא נראה יעד נוסף בסדר גודל דומה שניתן להשיג במהירות.

ישראל יכולה להחליט כיצד לפתוח במערכה, אך אינה יכולה לקבוע את תגובת איראן או את סיום הלחימה. תגובה איראנית רחבה עלולה להפוך פעולה מוגבלת לעימות ממושך, עם מחיר כבד הכולל פגיעה בעורף, שיבוש כלכלי, עלויות צבאיות גבוהות והתרחבות הלחימה לזירות נוספות, וכן השלכות משמעותיות על החיים האזרחיים.

הדילמה המבצעית היא האם לתקוף כאשר מזהים היערכות איראנית, ומתי. החלטותיו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ עשויות להשפיע באופן מכריע. אם ארה"ב תחליט להיכנס ללחימה, ייתכן שישראל וארה"ב יפעלו בשיתוף פעולה הדוק. גם חיזבאללה עלול להצטרף לעימות.

סכנת המיסקלוקולציה מרחפת מעל הכל. היערכות הדדית של ישראל ואיראן עלולה לייצר תנאים להסלמה, כאשר אירוע נקודתי או הערכת מודיעין שגויה עלולים להצית עימות. ישראל צריכה להיות מוכנה לחידוש הלחימה, אך לבחון אם קיימת הצדקה אסטרטגית לפתוח בה, ומה בדיוק ניתן להשיג במחיר שלא ניתן להשיג בדרך אחרת.