לפני הפיגוע, הסימנים כבר מופיעים ברשת: האם אפשר לזהות את המחבל הבא?

ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי לישראל מעלה שוב את השאלה כיצד ניתן לזהות סימני הקצנה ברשתות החברתיות לפני שהם מתורגמים למעשי טרור. על פי ממצאי החקירה, הטייס המשנה העומאני, המאם אל-המאמי, החזיק בהשקפות קיצוניות עוד לפני האירוע, וחשבונו ברשת כלל אלפי ציוצים והתבטאויות קיצוניות לאורך השנים.

פרופ' סימון פרי, חוקר במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית וקצין משטרה בכיר לשעבר, מסביר כיצד ניתן לזהות סימני אזהרה לפני גיבוש החלטה לבצע פיגוע. מחקריו השוו דפוסי פעילות ברשת של מחבלים לאלה של בעלי השקפות קיצוניות שלא ביצעו פיגועים, ובחנו סימני אזהרה שקדמו לפיגועי דריסה. פרי רואה בניסיון הפיגוע של הטייס העומאני מחדל ביטחוני חמור, שחומרתו מתקרבת לזו של שבעה באוקטובר.

פרי מסביר כי מוטיבציה לבצע פיגוע מותנית בשני תנאים מצטברים: מוטיבציה והזדמנות, וכן תנאים תומכים כמו סביבה תרבותית וחברתית. הוא מציין כי בעבר קהילות קיצוניות היו מזוהות גאוגרפית, אך כיום, בסביבה הדיגיטלית, תיבות תהודה נוצרות על בסיס בחירה אישית, ומחזקות תפיסות קיימות.

מחקר נוסף של חוקר הטרור האוסטרי ניקולס שטוקהאמר, שפורסם ביולי 2025, בוחן את התפתחות ההקצנה ברשתות החברתיות. המחקר מתייחס לשימוש שעושים גורמים ג'יהאדיסטיים במלחמה בעזה ובשיח הפרו-פלסטיני להפצת מסרים של קורבנות ונקמה. הוא מתאר את תופעת "מחילת הארנב" הדיגיטלית, שבה משתמשים נחשפים בהדרגה לתכנים קיצוניים יותר, ויוצרים קהילות סביב תכנים אלו, לעיתים דרך קבוצות סגורות בטלגרם ובפלטפורמות מוצפנות, המכונות "מתחם הח'ליפות הווירטואלית".

המקרים שנבחנו במחקר האירופי, כמו ניסיון הפיגוע בהופעת טיילור סוויפט בווינה ופיגוע הדקירה בפילאך שבאוסטריה, ממחישים כיצד חשיפה לתכנים קיצוניים עשויה להתפתח לכדי טרור. עם זאת, פרי מדגיש כי לא כל מי שמחזיק בהשקפות קיצוניות מבצע פיגוע. מחקר השוואתי שערך עם עמיתיו ב-2021 השווה בין 48 מחבלים פלסטינים ל-96 בעלי השקפות קיצוניות שלא ביצעו פיגועים, ומצא הבדלים ברורים באופן השימוש בפייסבוק, כמו שיתוף פוסטים של אחרים בשיעור גבוה יותר. המדדים הללו מוצעים ככלי עזר לניטור מודיעיני.

פרי מציין כי גם בפיגועי דריסה, שאינם דורשים הכנה רבה, ניתן לזהות בדיעבד סימני אזהרה מוקדמים, גם אם ההחלטה לבצע את הפיגוע התקבלה באופן ספונטני. במחקר משנת 2018 על פיגועי דריסה בישראל ובגדה המערבית, זוהו סימני אזהרה מוקדמים ב-26 מתוך 62 פיגועים, אך רק בחמישה מקרים נמסרה אזהרה מפורשת. הוא מדגיש את האתגר בזיהוי מוקדם, ומציין כי הכלים הטכנולוגיים לזיהוי הקצנה קיימים, אך הבעיה היא בהיעדר השימוש בהם. פרי מבקר בחריפות את הפער בין חשיבות ביטחון התעופתי בעיני ישראל לבין המקרה של הטייס העומאני, ורואה בו תקלה בדרגה אחת מתחת לרמה של שבעה באוקטובר.