שבועיים לבחירות: התיקו הפוליטי נמשך, הקמת ממשלה רחוקה

כשבועיים לפני הבחירות לכנסת, נראה כי שתי המערכות הפוליטיות, זו של בנימין נתניהו וזו המתנגדת לו, עדיין קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן רחוקות מהמספר הדרוש להקמת ממשלה, 61 מנדטים. המערכת המתנגדת לנתניהו מחזיקה במנדטים עודפים שאינם מנוצלים, הכוללים את המנדטים של הרשימות הערביות, אשר על פי סקר חדש של ערוץ 13 צפויות לזכות ב-15 מנדטים.

בשבועות האחרונים נרשמה ירידה הדרגתית במספר המנדטים של "מחנה השינוי", שבעבר התקרב ליעד של 61 מנדטים, וכעת הוא משתווה למחנה נתניהו סביב 50 מנדטים. מצב זה הופך גם את האפשרות להסתמך על רשימתו של מנסור עבאס (חמישה מנדטים) להשגת הרוב הדרוש לבלתי מעשית. כתוצאה מכך, גוברים הסיכויים להקמת ממשלת אחדות בין המפלגות המרכזיות בשני המחנות, ללא החרדים והציונות הדתית.

הסיבות לירידה במחנה המתנגד לנתניהו, שנע בין 57 ל-59 מנדטים לפני מספר שבועות, כוללות את חציית אחוז החסימה על ידי מפלגות ימין מתנדנדות, ואולי גם עלייה בכוחן של המפלגות הערביות. תוצאות אלו מחזירות את המצב לתרחיש הבחירות החוזרות והממשלות הקצרות ששררו בין 2019 ל-2022, עקב היעדר רוב פרלמנטרי יציב.

המפלגות הערביות מוצאות עצמן שוב במצב של תסכול, בין הרצון להדיח את נתניהו מן השלטון לבין הקשיים העקרוניים בהשתתפות בקואליציה ממשלתית, במיוחד לאור המצב הביטחוני. ניסיונו של מנסור עבאס להצטרף לקואליציה בעבר, למרות התאמות שביצע, נתקל בהתנגדות, וכך גם ניסיונותיו הנוכחיים, למרות הצהרותיו על הסכמה לעקרונות כמו מדינת הלאום היהודית ושירות אזרחי לערבים. "מחנה השינוי" מתעקש על ממשלה "ציונית טהורה" ודוחה כל קשר עם ערבים.

המאמר משווה את המצב הנוכחי לניסיון העבר של "הבלוק המונע" ב-1992, שנתמך מבחוץ על ידי מפלגות ערביות, תמיכה שסייעה לתהליך השלום אך גם עוררה התנגדות פנימית בישראל, והובילה בסופו של דבר לרצח רבין. כיום, הצעתו של יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת להקים ממשלת מיעוט נדחתה על ידי "מחנה השינוי", בעוד עבאס מנסה למצב את עצמו כגורם מועדף, תוך שהוא מציג את התחרות בין המפלגות הערביות כ"תחרות על מתן הצעות חינם למי שאינו רוצה בהן".