על תבונה (מלאכותית) ויואב קיש

משרד החינוך מקדם את תוכנית 720, המעודדת שימוש בבינה מלאכותית בהוראה ובלמידה, תוך הדגשת הצהרותיו של שר החינוך יואב קיש שישראל מובילה בהטמעת AI בחינוך. בדיקה המבוססת על מחקר פיזה הבינלאומי האחרון חושפת תמונה שונה לחלוטין. ישראל ממוקמת במקום ה-42 בעולם ביחס למספר המחשבים לתלמיד (6.7 לכל עשרה תלמידים), ובמקום ה-52 ביחס למספר המחשבים המחוברים לאינטרנט למורים (6.4 לכל עשרה מורים). בנוסף, 41% מהתלמידים לומדים בבתי ספר שבהם מחסור באמצעים דיגיטליים פוגע בלמידה, ו-40% לומדים בבתי ספר שבהם איכותם הירודה של האמצעים פוגעת בלמידה. פערים אלו מחריפים בקרב אוכלוסיות חלשות, שם ההוראה נפגעת עבור למעלה ממחצית התלמידים. נתונים אלו מציבים את ישראל במקום ה-61 בעולם במדד זה, עם שיעור פגיעה כמעט כפול מהממוצע העולמי.

בנוסף, המחקר מצביע על פער משמעותי בין דיווחי תלמידים על שימוש בכלי AI (59% בחטיבות עליונות) לבין דיווחי המורים על הדרכתם בנושא (24%). הדבר מעלה ספק לגבי יעילות ההטמעה בפועל. משרד החינוך אימץ את מדיניות "דגם ה-BYOD" (הבא את המכשיר שלך), המחייבת הורים לממן רכישת מכשירים, מה שיוצר פערים לימודיים בין תלמידים ומעמיס על משפחות חלשות. מדיניות זו מזכירה תוכניות עבר כושלות, כמו זו שיצאה ב-2011, שגם אז דרשה מהורים מימון מכשירים והסתיימה בכישלון, כפי שהתברר בסגר הקורונה.

הביקורת על התוכנית הנוכחית מתמקדת גם בהיעדר דגש פדגוגי מספק, בהעדפת שעות מסך על פני קשר אישי, ובחשש שה-AI יבצע את מלאכת החשיבה במקום התלמיד. בנוסף, 33% מהתלמידים מדווחים על הסחות דעת בשיעורים עקב שימוש במכשירים דיגיטליים, מה שפוגע בהישגיהם ובתחושת השייכות שלהם לבית הספר. המסקנה היא שבעוד AI יגיע לכיתות, יש לגשת לכך בזהירות, צעד אחר צעד, ולהימנע מאינטרסים כלכליים ופוליטיים.