המלחמה עם איראן עלולה לפרוץ בלי שאיש תכנן אותה

בשבועות האחרונים גוברים הדיווחים מוושינגטון על אפשרות לחידוש תקיפות באיראן, עוד לפני הבחירות בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לקדם מהלך כזה, אך לשכתו הכחישה כי הוא דוחף לתקיפה, מבלי להתייחס לתוכן שיחותיו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. לפי דיווח של ברק רביד, טראמפ נטה בתחילה להסכים לתקיפה ישראלית בשל "צעדים מדאיגים חדשים שאיראן נוקטת בתחום הגרעין", אך בהמשך הצטננה התלהבותו, ככל הנראה בעקבות שיחות עם יועציו ומידע מודיעיני אמריקאי שלא הצביע על דחיפות מיידית.

גורמים ישראלים אישרו כי אכן ניכרת התקדמות איראנית בשיפור ושיקום יכולות גרעיניות, אך לא בהיקף שמצריך תקיפה מיידית. בשבועות האחרונים זוהתה פעילות מוגברת בשני אתרים מרכזיים: הר המכוש, שם איראן מנסה להקים מתקני העשרה חדשים מבוצרים, והבסיס הצבאי בפרצ'ין, שם מפתחים את ההדק הגרעיני. אתר זה, שהופצץ בעבר על ידי ישראל, משוקם בקצב מהיר. אתרים אחרים, כמו אספהאן, נתנז ופורדו, מנוטרים ללא הרף ולא זוהתה בהם פעילות הדורשת תקיפה.

במערכת הביטחון נזהרים מאוד בכל הנוגע לאיראן, הן מחשש לפרשנות איראנית שגויה של אמירות ישראליות, והן בשל סמיכות הבחירות בישראל ובארה"ב. ישנה אפשרות שראש הממשלה מבקש להסלים את המצב לקראת הבחירות, כפי שמרמז בכיר אמריקאי שטען כי "לביבי יש בחירות לפני בחירות אמצע הקדנציה אצלנו. הוא מאמין שהכוח שלו טמון בהיותו ראש ממשלה בזמן מלחמה". אמירה זו עולה בקנה אחד עם דברי הרמטכ"ל על פוטנציאל גובר להסלמה אזורית, בניגוד לדרג המדיני.

הבחירות מהוות הזדמנות קורצת לפעולה מצד איראן או שלוחיה, שעשויה לזכות בתהודה בינלאומית והישג תודעתי. החשש במערכת הביטחון הוא מפעולה או הצהרה שעלולות לגרום לאיראנים לפעול על סמך פרשנות שגויה של המצב (מיסקלקולציה), מה שעלול להוביל למטח טילים מאיראן או שלוחיה, או להשבתת תשתיות נפט במפרץ הפרסי. לכן, ישראל וארה"ב צריכות לגלות ערנות וזהירות, במיוחד בכל הנוגע להצהרות פוליטיקאים.