פרשת נח: האם מותר לאכול ג'ירפה?
המאמר דן בשאלת כשרותן של חיות ועופות, תוך התייחסות לסימני הכשרות הנדרשים על פי התורה והגמרא. נחלקו הפוסקים האם יש צורך במסורת בנוסף לסימנים, ובפרט לגבי עופות וחיות חדשות. השאלה המרכזית היא האם מותר לאכול ג'ירפה, כאשר הדבר תלוי בפירוש המילה 'זמר' בתורה ובצורך במסורת על אכילתה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- המאמר דן בשאלת כשרותן של חיות ועופות, תוך התייחסות לפרשת השבוע.
- נחלקו הראשונים האם יש מצווה לדעת את סימני הכשרות או רק להימנע מאיסור.
- סימני הכשרות לבהמה מפורטים בתורה, בעוד סימני העוף נקבעו על ידי חז"ל.
- קיימת מחלוקת האם נדרשת מסורת על כשרות העוף בנוסף לסימנים.
- ישנה מחלוקת האם נדרשת מסורת על אכילת בהמות וחיות בימינו.
- השאלה האם מותר לאכול ג'ירפה תלויה בפירוש המילה 'זמר' ובצורך במסורת.
המאמר דן בשאלת כשרותן של חיות ועופות, תוך התייחסות לפרשת השבוע שבה נצטווה נח להכניס זוגות מכל החיות לתיבה. נחלקו הראשונים האם יש מצווה לדעת את סימני הכשרות, כאשר הרמב"ם סובר שיש מצווה בכך, בעוד הרמב"ן טוען שאין מצווה ללמוד את הסימנים, אלא רק להימנע מאיסור.
בנוגע לסימני הכשרות, התורה מפרטת שלושה סימנים לבהמה: מפרסת פרסה, שסועת שסע ומעלה גרה. לעומת זאת, סימני הכשרות של עופות לא נזכרו בתורה, אלא ניתנו כללים על ידי חז"ל בגמרא במסכת חולין, כגון עוף דורס שהוא טמא, ועוף עם אצבע יתירה או זפק שהוא טהור. נחלקו הראשונים בפירוש המושג 'עוף דורס', כאשר רבינו תם והרא"ש סוברים שמדובר בעוף האוכל את טרפו בעודו חי, הרמב"ן והר"ן מפרשים שמדובר בעוף ההורג את טרפו בנעיצת ציפורניים, ורש"י סובר שמדובר בעוף המחזיק את טרפו בציפורניים ומרים אותו מהקרקע.
בנוסף לסימנים, ישנה מחלוקת האם נדרשת מסורת על כשרות העוף. הרשב"א סבר שיש צורך במסורת בנוסף לסימנים, בעוד הרמב"ם סבר שניתן להסתמך על המסורת בלבד. להלכה, השולחן ערוך פסק כדעת הרמב"ם, שניתן לסמוך על סימני טהרה גם ללא מסורת, ואילו הרמ"א חשש לדעת הרשב"א וסבר שיש צורך במסורת בנוסף לסימנים. גם במקרה של עוף חדש, ישנה דעה שהמסורת על עוף דומה מספיקה.
בנוגע לאמינות העדים, הגמרא קובעת שעד אחד נאמן באיסורים, ולכן גם צייד עופות שאינו יודע את הסימנים נאמן להעיד על מסורת שקיבל מאדם כשר. עם זאת, המהרי"ל צמצם זאת וסבר שכיום אין לסמוך על עדים חדשים אלא רק על מסורות קיימות. בנוסף, ישנה מחלוקת האם מקום שנהג שלא לאכול עוף מסוים יכול לסמוך על מסורת ממקום אחר שאוכלים אותו, כאשר השולחן ערוך כתב שנכון לחוש לדעת האוסרים.
לגבי בהמות וחיות, פשט הדברים הוא שאין צורך במסורת, אלא רק בסימנים המפורשים בתורה. עם זאת, הש"ך העיר כי כיום אין לנו אלא מה שקיבלנו במסורת, מה שהוביל למחלוקת אחרונים האם יש צורך במסורת גם על בהמות וחיות. לדעת החכמת אדם והחזון איש, יש צורך במסורת, ולכן אסור לאכול חיות שאין עליהן מסורת. לעומתם, הפרי מגדים וכף החיים סברו שאין כוונת הש"ך לומר שיש צורך במסורת על אכילת בהמות וחיות, אלא רק להבדיל בין חיה לבהמה.
בנוגע לאכילת ג'ירפה, לדעת השולחן ערוך והפרי מגדים, מותר לאוכלה כי יש לה את כל סימני הכשרות. אך לדעת החכמת אדם והחזון איש, הדורשים מסורת, הדבר תלוי בפירוש המילה 'זמר' בתורה. אם 'זמר' הוא ג'ירפה, אזי מותר לאוכלה. אך אם הפירוש אינו ברור, או שאין מסורת על אכילתה, הדבר אסור.
מוזכרים