"לא רצינו להזדקן לבד כמו הורינו. אז הקמנו קהילה"

עשרות גמלאים בישראל, המכונים "דור הבייבי בום", הקימו את האגודה לדיור משותף בישראל (אד"ם) כדי להימנע מהזדקנות בבדידות, בדומה להוריהם. חברי האגודה, שחלקם עלו מארצות הברית, חשים כי אין להם את רשת התמיכה המוכרת ל"צברים" וכי פתרונות הדיור המקובלים לקשישים, כמו דיור מוגן, יקרים מדי ודורשים הגעה לרמת תלות מסוימת.

המודל שבחרו הוא דיור שיתופי, בהשראת מודלים דומים בעולם שצמחו מדנמרק. שמונה מחברי האגודה שכרו דירות בפרויקט מגורים בירושלים, שם הם שומרים על פרטיותם ועצמאותם אך נהנים מחברה ותמיכה הדדית של אנשים באותו שלב חיים. הם מדגישים את היתרונות של מפגשים אקראיים, סיוע הדדי בפעולות יומיומיות, וקיום פעילויות משותפות כמו קבוצות קריאה וגינון.

הקמת הקהילה לא הייתה פשוטה. היא החלה בשנת 2013, כאשר קבוצת חברים החלה לחשוב על פתרון לעתידם. לאחר בחינת מודלים שונים, כולל רכישת דירות, הם נתקלו בקשיים כלכליים ובהבדלי מיקומים. לבסוף, בשנת 2020, הצליחו חברי הקבוצה הירושלמית לשכור דירות בפרויקט "חלומות ארנונה" בירושלים, תוך קבלת הנחה קלה ותקופת התארגנות בזמן הקורונה.

הקהילה הוכיחה את חוסנה בזמני משבר. במהלך סגרי הקורונה, החברים נפגשו בחדר הניהול ובחוץ, תוך שמירה על קשר ותמיכה. בזמן המלחמה, הם התכנסו יחד במרחב המוגן בזמן אזעקות, המשיכו במפגשים חברתיים ואף תמכו בחברות שמתקשות בעברית. החברים מדגישים כי הקהילה מספקת תחושת משפחה מורחבת ותמיכה הדדית, המאפשרת להם להישאר עצמאיים גם בגיל מבוגר.