9 מנדטים: המרדף אחרי מתלבטי הימין

קמפיין הליכוד נגד מפלגת "עמך ישראל" של עופר וינטר, ומפלגת "המילואימניקים והכלכלית" של יועז הנדל וירון זליכה, נתפס כניסיון למנוע בריחת קולות לגוש בני גנץ. גוש גנץ, שעמד על 58 מנדטים ביוני, ירד ל־53 מנדטים בספטמבר, לאחר השקת שתי המפלגות החדשות. מפלגות אלו מרכזות כיום כ־7-8 מנדטים, שרובם היו אמורים להגיע לגוש גנץ. נתניהו מעדיף שווינטר לא יעבור את אחוז החסימה, מתוך חשש שיתמוך בגוש השני, בדומה לבנט בעבר.

נתונים מסקרים מצביעים על ניידות גבוהה בקרב מצביעי ימין, כאשר חלקם מחפשים ייצוג שלא מצאו במפלגות הקואליציה הנוכחיות. כ־18.6% ממצביעי הליכוד ב־2022 ו־19.5% ממצביעי הציונות הדתית-עוצמה יהודית ב־2022 חשו שאין מפלגה המייצגת את השקפותיהם. מפלגות הימין החדשות קולטות חלק ניכר מהקולות הללו, כאשר כ־8.9% ממצביעי הליכוד וכ־15.6% ממצביעי הציונות הדתית-עוצמה יהודית מתכוונים להצביע להן. גם מצביעי "ישראל ביתנו" ו"ביחד" מראים ניידות.

המתלבטים, שבעבר היוו כ־5% מהבוחרים, הצטמצמו כעת לכ־5% בלבד, כאשר חלקם מצאו בית במפלגות החדשות. ד"ר אריאל פינקלשטיין מסביר כי מעבר גוש הוא עניין של זהות, והמפלגה של וינטר מציעה פתרון לאנשי ימין המתקשים להצביע לקואליציה, תוך הצגת קו חזק בנושאי התיישבות ורפורמה משפטית, אך גם קו של אחדות בנושאים אחרים.

תנועת הקולות בבחירות הנוכחיות היא בעיקר מגוש נתניהו החוצה, ולא להיפך. הסיבה לכך היא שהרוב המכריע של הציבור ימני. מצביעים רבים מהימין תומכים ברפורמה משפטית אך מתנגדים לאופן שבו ניסתה הממשלה להעביר אותה. נושאים כמו גיוס חרדים, יחסי דת ומדינה, כלכלה ויוקר המחיה, וכן חשש מממשלה עם מפלגה ערבית, משפיעים על החלטות ההצבעה.

ניתוחים מצביעים על ניידות גם בקרב הציבור המסורתי, שבעבר נטה יותר לליכוד ולעוצמה יהודית. חלק מהם עשויים להעדיף מפלגות מרכז-ימין ותיקות על פני המפלגות החדשות. תמיכה בחוק גיוס שוויוני, בחינה מחדש של חוקי הרפורמה המשפטית, ופעילות נגד פגיעות מתיישבים בפלסטינים, הם נושאים חשובים עבור חלק ממצביעי הימין המתנדנדים.