נתונים חדשים חושפים: היקף הגיוסים של קרנות ההון סיכון הישראליות צנח ב־70% מהשיא
קרן ההון סיכון הישראלית NFX שינתה את מודל הפעילות שלה ותפסיק לגייס הון חיצוני, במקום זאת השותפים ישקיעו מכספם הפרטי. שינוי זה מגיע על רקע ירידה דרסטית של כ-70% בהיקף הגיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות בהשוואה לשיא של 2021. בתעשייה מעריכים כי קרנות נוספות יפעלו באופן עצמאי או יפרשו מהתחום, כאשר קרנות ענק אמריקאיות מובילות את שוק הגיוסים בישראל.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- קרן ההון סיכון NFX הפסיקה לגייס הון חיצוני ותעבור להשקעות פרטיות של שותפיה.
- היקף הגיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות צנח בכ-70% מהשיא של 2021.
- קרנות ענק אמריקאיות מובילות כיום את סבבי הגיוס של יזמים ישראלים.
- משקיעים מוסדיים ישראלים מפחיתים השקעות בקרנות מקומיות ומחפשים עסקאות בחו"ל.
- קרנות ישראליות מסורתיות סופגות ביקורת על שמרנותן בהשקעות בתחומי AI ודיפטק.
קרן ההון סיכון הישראלית NFX הודיעה על שינוי במודל הפעילות שלה, לפיו היא תחדל מלגייס הון ממשקיעים חיצוניים ותתמקד בניהול ההשקעות הקיימות. במקום השקעות עתק, השותפים ישקיעו מכיסם הפרטי סכומים קטנים יותר, בין 100 אלף ל-3 מיליון דולר, ללא תפקידים בדירקטוריון. מייסדי הקרן, ביניהם גיגי לוי-וייס, הסבירו כי השינוי נובע מהתפתחויות בעולם הבינה המלאכותית ומהשינויים במודל ההון סיכון. מבנה הקרן יהפוך רזה יותר וישתמש בכלי AI, וצוות העובדים יפוטר.
המהלך של NFX שואב השראה מקרנות אמריקאיות וישראליות שנקטו בגישה דומה. עם זאת, החלטתה של NFX הפכה לשיחת השוק המקומי, כאשר רבים רואים בה מהלך מתבקש בשל יכולת השותפים להשקיע מכספם הפרטי ובשל הניתוק מהמשקיעים המוסדיים המסורתיים (LPs). משקיעים אלו מאוכזבים מהתשואות של קרנות הסיכון הוותיקות ומרכזים את הונם בקרנות ענק אמריקאיות.
נתונים חדשים של חברת המחקר IVC מצביעים על תמונה עגומה של גיוסי הון סיכון בישראל. במחצית הראשונה של השנה גויסו 630 מיליון דולר בלבד, וצפי הגיוסים לסוף השנה עומד על כ-2 מיליארד דולר, נתון נמוך בכ-70% מהשיא של 2021. בתעשייה מעריכים שקרנות ישראליות נוספות יפסיקו לגייס הון ויפעלו באופן עצמאי או יפרשו מהתחום.
בכירים בענף מציינים כי קרנות ענק אמריקאיות מובילות כיום את סבבי הגיוס של יזמים ישראלים, מה שמקטין את הצורך בקרנות ישראליות. הדבר בא לידי ביטוי גם בהשקעות בסטארטאפים מבטיחים כמו וויז, סיירה ודקארט, שם הקרנות הזרות מובילות. בנוסף, ישנה ביקורת על שמרנותן של קרנות ישראליות מסורתיות בהשקעות בתחומי ה-AI והדיפטק, בעוד שהון רב בתחומים אלו מושקע דרך קרנות אמריקאיות או קרנות מתמחות.
גם המוסדיים הישראליים הפחיתו השקעותיהם בקרנות ישראליות בשל תשואות נמוכות, ומחפשים נגישות לעסקאות צמרת בארה"ב. תוכניות ממשלתיות לסיוע למוסדיים להשקיע בקרנות ישראליות לא הצליחו להתרומם, ומשקיעים ישראלים מתלוננים שקרנות הזקוקות לסיוע נתפסות באופן שלילי.
מוזכרים