האינפלציה בארה"ב מפתיעה לרעה: האם גם בנק ישראל ייאלץ להמתין עם הריבית?

מדד המחירים לצרכן בארצות הברית לחודש ספטמבר עלה ב-0.6%, מעל תחזיות הכלכלנים ובהמשך לעלייה של 0.4% בחודש הקודם. בחישוב שנתי, האינפלציה הגיעה ל-3.7%, גם כן מעל התחזיות. עליית המחירים מיוחסת בעיקר להתייקרות האנרגיה, אך גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% חודשית וב-2.6% שנתית, מעל הצפי. נתונים אלו מגבירים את החשש שהפדרל ריזרב (הפד) ייאלץ להשאיר את הריבית ברמה גבוהה או אף להעלותה שוב, כאשר החלטת הריבית הבאה צפויה בסוף אוקטובר.

יוני פנינג, האסטרטג הראשי של חדר העסקאות של בנק מזרחי טפחות, מסביר כי מחירי האנרגיה, כולל מרווחי הזיקוק, משפיעים על מדדי הליבה דרך התייקרות הובלה וטיסות. עם זאת, הוא מצביע על אפשרות להתמתנות מחירים בהמשך, שכן מדדים גבוהים מהעבר יצאו מהחישוב השנתי, מה שעשוי להקרב את קצב האינפלציה ליעד של 2% של הפד.

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, ציין כי למרות שהמדד עלה מעט מעבר לציפיות, השווקים הגיבו בתמחור מדיניות ניצית יותר של הפד, עם ציפיות לכמעט ארבע העלאות ריבית בשנה הקרובה. הוא הדגיש כי הפד לא ישלים עם אינפלציה מתמשכת מעל יעד ה-2%.

בישראל, לעומת זאת, צפויה ירידה במדד המחירים לצרכן שיפורסם מחר, בין היתר בשל ירידה עונתית במחירי הטיסות והפחתת מס הבלו על דלק. האינפלציה השנתית בישראל צפויה לעמוד על כ-1.8%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%). אולם, האפשרות להעלאות ריבית נוספות בארה"ב עלולה להחליש את השקל, לייקר את היבוא ולהגביר לחצים אינפלציוניים בישראל, מה שיקשה על בנק ישראל להמשיך בהורדות ריבית. פנינג הוסיף כי הציפיות להפחתת ריבית בישראל כמעט נעלמו, וההתפתחויות בארה"ב מצמצמות את מרחב הפעולה של בנק ישראל.