רואה החשבון של גוש השינוי

אביגדור ליברמן, פוליטיקאי המזוהה עם תדמית מאיימת, נשא השבוע נאום בפני קהל בדיור מוגן ברחובות, בו הציג תמונה קודרת של מצב המדינה. ליברמן, המתואר כבעל יכולת שליפה מהירה של נתונים ומספרים, הציג שורה של נתונים כלכליים וביטחוניים, כולל מיליארדי שקלים המועברים לעמותות חרדיות, תוספת של 100 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, וסיוע אמריקאי בסכנה. הוא ביקר את מדיניות משרד החוץ הישראלי ואת ההפקרות השלטונית.

במהלך הנאום, נשאל ליברמן על ידי חברי הקהל מה תוכניותיו וכיצד הוא מתכנן לשנות את המצב, אך הוא התמקד בהצגת הבעיות ולא בפתרונות מעוררי תקווה. הכתבה מציינת כי ליברמן אינו מתאמץ להנעים או לייצר תקווה, אלא מציג את עצמו כאופציה היחידה למניעת קריסה. הוא נזכר כמי שזיהה מוקדם את כוונותיו של בנימין נתניהו בנוגע למנהרות, אך גם כמי שלא מבין את המורכבות הרגשית והשבטית של בחירות, מעבר לחישובים אקטואריים.

הכתבה מותחת ביקורת על ליברמן ועל "גוש השינוי" אותו הוא מייצג, ומתארת אותו כאוסף של פלגים ללא מועמד מוסכם לראשות הממשלה. ליברמן עצמו הבהיר כי ההחלטה בנושא תתקבל לאחר הבחירות, ללא פירוט לגבי המפתח לקבלתה. הוא גם הביע הסתייגות משותפים פוטנציאליים כמו גדי איזנקוט, והתנגד בתוקף לפטורים מגיוס לחרדים.

במהלך חלק השאלות, שהתקבל בחוסר רצון מסוים מצד ליברמן, עלתה שאלה בנוגע לגמלאים, נושא שלא הוזכר בנאומו. ליברמן הגיב במהירות והבטיח כי הנושא כלול במצע מפלגתו. שאלה נוספת עסקה ביכולתו לשבת עם שותפים כמו יאיר גולן, המוכנים למדינה פלסטינית, או איזנקוט, שאינו מתאים לדעתו לראשות הממשלה. ליברמן השיב כי הוא אינו בוחר את שותפיו הפוליטיים, וכי הוא רואה בהם חלק מ"גוש המשרתים". המפגש הסתיים בחוסר חשק, כאשר ליברמן סירב לקחת שאלות נוספות.