ב-92' חד"ש תקפה את הממשלה והצביעה בעדה. זה יכול לעבוד היום?
תומצת מתוך Local Call על ידי baba
בשנת 1992, חד"ש תמכה בממשלת רבין למרות חילוקי דעות, מתוך תקווה לשינוי. כיום, מפלגות ערביות מתלבטות בין תמיכה מבחוץ או שותפות ממשלתית. בעוד אז מחנה השמאל קיבל תמיכה זו, כיום ישנה הדרה מתוכו. המאמר משווה את הדילמות של אז להיום, ומדגיש את הצורך בהכרה הדדית להשגת שינוי.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- בשנת 1992, חד"ש תמכה בממשלת רבין למרות התנגדות לקווי היסוד, מתוך תקווה לשינוי.
- תמיכת המפלגות הערביות הייתה חיונית להעברת הסכם אוסלו ב-1993.
- כיום, ישנו ויכוח בין הרשימה המשותפת לרע"מ לגבי אופי התמיכה בממשלה חלופית.
- בעוד שמחנה השמאל ב-1992 קיבל תמיכה ערבית, כיום ישנה הדרה מתוכו.
- המאמר משווה את הדילמות הפוליטיות של המפלגות הערביות אז והיום.
- הצלחת תמיכה עתידית תלויה בהכרה הדדית ובנכונות להסכם.
בשנת 1992, מפלגת חד"ש, בראשות תאופיק זיאד, הצביעה בעד ממשלת יצחק רבין למרות התנגדותה לקווי היסוד שלה, מתוך תקווה לשינוי. כיום, הדיון הפוליטי סביב תמיכה אפשרית של מפלגות ערביות בממשלה חלופית לנתניהו מעלה שאלות דומות, אך עם הבדלים משמעותיים.
בשנת 1992, חד"ש ומד"ע תמכו בממשלת רבין מבחוץ, מה שהיה חיוני להעברת הסכם אוסלו. התמיכה הזו התאפשרה למרות מחלוקות עמוקות, כמו דרישת חד"ש לצמצום תקציב הביטחון. בעוד חד"ש בחרה לתמוך מתוך אידיאולוגיה, מד"ע נדחתה מלהצטרף לקואליציה, מה שהפך את תמיכתה לתוצאה של סירוב.
כיום, הוויכוח בין יו"ר הרשימה המשותפת יוסף ג׳בארין, המציע "רשת ביטחון" לממשלה חלופית, לבין יו"ר רע"מ מנסור עבאס, השואף לשותפות ממשלתית, משקף את הדילמה של אז. ג׳בארין מבטיח תמיכה אך לא "צ׳ק פתוח", בעוד עבאס טוען שרק שותפות ממשלתית תאפשר השגת השפעה אמיתית.
ההבדל המרכזי בין התקופות הוא במחנה השמאל. בעוד שב-1992 תמך מחנה השמאל בתמיכת המפלגות הערביות, כיום ישנה הדרה מתוך המחנה המבקש להחליף את נתניהו. גורמים כמו יאיר גולן, אביגדור ליברמן וגדי איזנקוט הביעו הסתייגויות משותפות עם המפלגות הערביות, או הגדירו אותן כלא-ציוניות.
המאמר מסכם כי בעוד שהפרגמטיזם של האזרחים הערבים, המוכנים לפעול במערכת שאינה מכירה בהם במלואם, נותר דומה, ההבדל נעוץ בנכונות של המחנה הפוליטי הישראלי להכיר בכוחם ובדרישותיהם. ללא הכרה זו, תמיכה מבחוץ עלולה להישאר רק "בחירה ברע במיעוטו", ללא הבטחה לשינוי אמיתי.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.