בג"ץ אישר מתווה למימון רשתות חינוך חרדיות בכפוף ללימודי ליבה

בית המשפט העליון, בג"ץ, אישר ביום שלישי מתווה פשרה שנועד לפתור את חסימת התקציבים לרשתות חינוך חרדיות. סכום של 98 מיליון שקל, שהוקפא בתחילת השנה, יועבר רק לבתי ספר שבהם נלמדו לימודי ליבה בסיסיים. את המתווה יזמו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וסגניתה אביטל סומפולינסקי.

בית המשפט ביטל את האיסור הזמני על העברת הכספים והורה על שחרור התקציב אך ורק לפי המנגנון המוצע. השופטים הדגישו כי אף צד לא התנגד למתווה. ההחלטה קובעת לראשונה ברמה המדינתית כי מוסדות חינוך דתיים לא יהיו זכאים למימון ממשלתי מלא אם אינם עומדים בסטנדרטים חינוכיים בסיסיים.

התשלומים יבוצעו רטרואקטיבית עבור שנת הלימודים 2024/2025 בלבד. חמשת מקצועות הליבה הנבדקים הם תנ"ך, עברית, אנגלית, מתמטיקה ומדעים. בתי הספר נדרשים ללמד מקצועות אלו בהיקף של לפחות 75% מהיקף הלימודים בתוכנית הלימודים הממלכתית. מוסדות שלא עמדו ברף זה יקבלו תשלום חלקי, בהתאם להיקף השעות בפועל, ואילו מוסדות שלא לימדו לפחות 75% מאחד ממקצועות הליבה לא יקבלו כלל כספים מהתקציב המוקפא. 31 מוסדות, בהם נמצאה היעדרות מוחלטת של מקצוע ליבה אחד לפחות, לא יקבלו כלל מימון.

בהרב-מיארה הבהירה כי זהו פתרון זמני ורטרואקטיבי לשנה החולפת בלבד, ואינו פותר את המחלוקות העקרוניות בנוגע לחובת לימודי הליבה בטווח הארוך, כשירות המורים במגזר החרדי, מבחנים סטנדרטיים ופיקוח על הוצאות. סוגיות אלו יידונו בהמשך במסגרת תביעות עיקריות.

הדיון החל בעקבות שתי עתירות שהוגשו על ידי יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד וח"כ נעמה לזימי, אשר ערערו על החלטת ועדת הכספים של הכנסת מדצמבר 2025 לאשר העברות של 1.1 מיליארד שקל לרשתות החרדיות. נחשדו הפרות פרוצדורליות חמורות, כאשר כמיליארד שקל הועברו עוד לפני אישור הוועדה. הטענה המרכזית של העותרים הייתה שהעברות אלו אינן מוצדקות בשל הזנחה שיטתית של לימודי ליבה במוסדות החרדיים והיעדר פיקוח אפקטיבי.