ניצחון לעיריית ירושלים: 11 מיליון שקל יעוקלו מחשבון אונר"א

בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לבנק לאומי להעביר לעיריית ירושלים כ-11 מיליון שקלים מחשבון הבנק של סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלשתינים (אונר"א), זאת בגין חובות ארנונה. השופטת חיה זנדברג דחתה את טענות החסינות של אונר"א וקבעה כי עם פקיעת הסכם חילוף האגרות בין ישראל לאונר"א, פקעה גם החסינות שנהנתה ממנה הסוכנות.

הסכסוך המשפטי נסוב סביב שני מתחמים שאונר"א החזיקה בירושלים, שעליהם נשלחו חשבונות ארנונה. הסוכנות נהנתה בעבר מהנחה בחיוב המלא מכוח חסינות דיפלומטית. בפברואר 2024 נחסם חשבון אונר"א בבנק לאומי בשל חשש למימון טרור, אך הסוכנות לא נקטה צעדים משפטיים להסרת החסימה. לאחר חקיקת הכנסת להפסקת פעילות אונר"א בישראל, החלה עיריית ירושלים לפעול לגביית ארנונה לשנים 2024 ו-2025. אונר"א לא הגישה השגה או ערר נגד החיובים, שהפכו לחלוטים.

באוגוסט 2025 הוטל צו עיקול על חשבון הסוכנות בגין חוב של למעלה מ-11 מיליון שקלים. בית המשפט קיבל את טענות עיריית ירושלים וקבע כי אונר"א אינה יכולה לתקוף את חיובי הארנונה במסגרת ההליך שיזם הבנק, לאחר שלא פעלה נגדם במסלולים המשפטיים הקבועים בחוק. כמו כן, נקבע כי פניות דיפלומטיות אינן מהוות תחליף להגשת השגה או עתירה מנהלית.

השופטת זנדברג קבעה כי חסינות אונר"א נבעה מהסכם חילוף האגרות משנת 1967, וכי עם פקיעתו ב-7 באוקטובר 2024, פקעה גם החסינות. בכך נדחתה הטענה לחסינות אוטומטית מעצם היותה מוסד עזר של האו"ם, והובהר כי התחייבויות בינלאומיות אינן גוברות על חוק מפורש של הכנסת. בית המשפט הבהיר כי החשש ממימון טרור אינו מונע גביית חובות ארנונה, וכי איסור פעילותה בישראל אינו פוטר אותה מתשלום עבור שירותים עירוניים.

מנכ"ל ארגון "בצלמו", שי גליק, בירך על ההחלטה וכינה אותה "ניצחון משפטי ומוסרי ראשון במעלה למדינת ישראל ולתושבי ירושלים". לדבריו, "סיימתם לחגוג על חשבון משלם המסים הישראלי. חוקי המדינה חלים גם על אונרא וארגון שתומך בטרור לא יקבל הנחות ולא חסינות".