המורים נשארים מאחור, והתלמידים משלמים את המחיר

דו"ח חדש של ה-OECD מצביע על קשיים במערכת החינוך הישראלית, בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD. הדו"ח מצא כי תלמידי ישראל לומדים בכיתות גדולות יותר, עם כ-27 תלמידים בחינוך היסודי לעומת 21 בממוצע ב-OECD, ובחטיבות הביניים כ-30 תלמידים לעומת 23 בממוצע. בנוסף, שכרם היחסי של מורי חטיבות הביניים בישראל נשחק ב-19 נקודות אחוז בין 2015 ל-2023, הירידה הגדולה ביותר מבין המדינות שנבדקו. מחקר של פורום ארלוזורוב משנת 2022 מצא כי מורה השתכר כ-1,624 שקל פחות מעובד בעל מאפיינים דומים במגזר הציבורי, ופער כפול בהשוואה לעובד דומה בכלל המשק.

נתונים אלו מצביעים על תופעה מתמשכת של פערי שכר של מורים לאורך שנים. למרות שהמגפה והמלחמה מכבידות על המערכת, הן אינן הסיבה היחידה להידרדרות בתוצאות התלמידים, אלא מחמירות מצוקה קיימת. הדו"ח מדגיש את המחסור במורים ואת הקושי במשיכתם ושימורם, כאשר שכר תחרותי ותנאי עבודה סבירים הם גורמים מרכזיים. בישראל, למעלה משליש מבוגרי הכשרות להוראה אינם משתלבים במערכת, ו-22% מהמורים החדשים עוזבים תוך חמש שנים. מחצית מבתי הספר בישראל מדווחים על פגיעה בלימודים עקב מחסור במורים.

הכיתות הצפופות והשכר הנמוך של המורים מבטאים בעיה מערכתית של מערכת חינוך עמוסה במדינה עם פריון ילודה גבוה וגידול באוכלוסיית התלמידים, ותקציב שאינו תואם את הצרכים. המערכת נדרשת לצמצם פערים ולקלוט תלמידים נוספים, בנוסף להתמודדות עם השפעות המגפה והמלחמה. ד"ר יעל נבון, חוקרת בפורום ארלוזורוב, מדגישה את הצורך בתיקון מערכתי משמעותי, כולל העלאת שכר משמעותית למורים כדי לצמצם עזיבה וקשיי איוש.

העלאת שכר המורים לממוצע במגזר הציבורי דורשת תוספת תקציבית של כ-4.07 מיליארד שקל בשנה. השוואת הוצאות החינוך בישראל לממוצע ה-OECD דורשת כ-32 מיליארד שקל. נבון קוראת להשקעה ציבורית בחינוך שתאפשר לכל ילד לקבל את צרכיו בבית הספר, ללא תלות ביכולת ההורים להשלים פערים בבית.