מאות אלפי קולות "מבוזבזים" בבחירות לכנסת: מה עומד מאחורי הנתון?

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, שיתקיימו ב-27 באוקטובר 2026, פרסם מרכז המחקר של הכנסת נתונים המצביעים על תופעה משמעותית: מאות אלפי קולות של אזרחים לא באו לידי ביטוי בחלוקת המנדטים בבחירות האחרונות. בבחירות לכנסת ה-25, 417,400 קולות ניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, ו-29,851 קולות נוספים הוכרזו כפסולים, מה שהביא לסך של 447,251 קולות שלא נכללו בחישוב חלוקת המנדטים, כ-9.33% מסך המצביעים.

נתון זה מהווה עלייה דרמטית לעומת הבחירות לכנסת ה-24, אז רק 64,752 קולות ניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה (2.05% מסך המצביעים). ההבדל בין קולות "פסולים" לקולות "מבוזבזים" (שלא נכללו בחלוקת המנדטים) הוא משמעותי: קולות פסולים אינם נכללים כלל בחישוב אחוז החסימה, בעוד קולות לפסולי חוק כן נכללים בחישוב זה, אך אינם משפיעים על חלוקת המנדטים.

אחוז החסימה בבחירות הקרובות יעמוד על 3.25%, כפי שהיה בבחירות הקודמות. דוגמה בולטת לתופעה נרשמה בבחירות לכנסת ה-25, כאשר מפלגת מרצ קיבלה 150,793 קולות (3.16%), אך לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה-21, מפלגת "הימין החדש" קיבלה 138,598 קולות (3.22%) ולא עברה את אחוז החסימה. בשתי מערכות בחירות אלו, שיעור הקולות המבוזבזים היה גבוה במיוחד, 9.15% ו-9.33% בהתאמה.

קולות יכולים להיפסל גם עקב טעויות בהצבעה, כגון סימון שאינו האות המפלגתית, סימון המאפשר זיהוי המצביע, הכנסת מספר מעטפות שונות, או מעטפות שלא סופקו על ידי ועדת הבחירות המרכזית. גם הצבעה בפתק ריק, המכונה "קול מחאה", נחשבת לקול פסול ואינה נכללת בספירה. לאחר סגירת הקלפיות, סופרים את הקולות, מחשבים את אחוז החסימה, ורק אז מחלקים את סך הקולות הכשרים בין המפלגות שעברו את אחוז החסימה, לפי שיטת באדר-עופר והסכמי שאריות.