המשפט העברי שנשכח: "גיליתי מאות תשובות שלא הכרתי"
תומצת מתוך Arutz Sheva על ידי baba
הרב ד"ר עדו רכניץ חשף את עולם המשפט המנהלי העברי, שכמעט נעלם לפני כ-200 שנה, ומצא בו מאות תשובות הלכתיות ועקרונות הדומים למשפט הישראלי. המחקר, שהחל בעקבות סכסוכים מקומיים, מצא כי המשפט המנהלי העברי התפתח בקהילות יהודיות באימפריה העות'מאנית, אך כמעט נכחד עם תהליך האמנציפציה. רכניץ סבור שהמשפט העברי מגן על זכויות הפרט, אך שונה מהמשפט הישראלי בנקודת המוצא שלו. הוא ממליץ על אימוץ הדרגתי של המשפט העברי.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- הרב ד"ר עדו רכניץ גילה מחדש את המשפט המנהלי העברי, שכמעט נעלם לפני 200 שנה.
- המחקר חשף מאות תשובות הלכתיות ועקרונות הדומים למשפט המנהלי הישראלי.
- המשפט המנהלי העברי התפתח בקהילות יהודיות באימפריה העות'מאנית, אך כמעט נכחד במאה ה-19.
- המשפט העברי מכיר בעקרונות להגנה על זכויות הפרט, אך שונה מהמשפט הישראלי בנקודת המוצא.
- רכניץ ממליץ על אימוץ הדרגתי של המשפט העברי במקום החלפה מיידית.
- המחקר מבוסס על ספרו החדש של רכניץ, שפורסם בעקבות סכסוכים מקומיים.
הרב ד"ר עדו רכניץ חושף כי במהלך מחקרו על המשפט המנהלי העברי, תחום שכמעט נעלם לפני כ-200 שנה, גילה מסורת משפטית עשירה עם מאות תשובות הלכתיות ועקרונות הדומים למשפט המנהלי הישראלי. רכניץ, מנהל המחקר במכון משפטי ארץ ודיין, סיפר על כך בשיחה עם פרופ' יובל אלבשן, בעקבות פרסום ספרו החדש.
רכניץ הודה כי לא ידע שהתחום קיים, אך בעקבות סכסוכים מקומיים שהגיעו לבית הדין שבו הוא דן, כמו מקרה של פיצוי תושבים ביהודה ושומרון, הוא נחשף לעקרונות משפט ציבורי הבאים לידי ביטוי בהלכה. הוא הסביר כי המשפט המנהלי העברי התפתח באופן משמעותי בקהילות יהודיות באימפריה העות'מאנית, במאות ה-16 וה-17, בעיקר בשל הצורך בגביית מיסים וחלוקת הנטל בקהילה. יסודותיו קדומים יותר, עם תרומות של חכמי ימי הביניים כמו המהר"ם מרוטנבורג והרשב"א.
עם זאת, המשפט המנהלי העברי כמעט נכחד בתחילת המאה ה-19 עם תהליך האמנציפציה ופירוק האוטונומיה הקהילתית. לדברי רכניץ, במשך כ-200 שנה כמעט ולא עסקו בנושא, ולכן גם בעולם התורה לא תמיד מודעים לעושר המשפטי שהותירו הדורות הקודמים. הוא הדגיש כי המשפט העברי מכיר בעקרונות חשובים להגנה על הפרט, כמו שוויון וזכות שימוע, אך ההבדל המרכזי מהמשפט הישראלי הוא בנקודת המוצא: המשפט הישראלי התפתח בעיקר מפסיקות בתי המשפט, בעוד שהמשפט העברי התמקד בשאלה "מה הציבור רוצה".
לגבי שאלת אימוץ המשפט העברי עם הקמת המדינה, רכניץ סבור שהיה נכון לבחור במהלך הדרגתי ולא בהחלפה מיידית של מערכת המשפט, תוך שימוש במשפט הקיים כהוראת שעה והתחלת פרויקט של התחדשות המשפט העברי.
מוזכרים