הגירושים של עידן ה-AI: כשהנכס המשפחתי נבנה מול המחשב בלילות

בעידן ה-AI והסטארטאפים, סכסוכי גירושים מתחילים לכלול גם נכסים טכנולוגיים, כפי שממחיש פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז. בית המשפט לענייני משפחה דחה טענה של אישה שטכנולוגיה שפותחה בחברת בעלה בתקופת הנישואים הועברה לחברה חדשה שהקים לאחר הפרידה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והורה על מינוי מומחה טכנולוגי ניטרלי שיבחן את הקוד, המצגות, הפטנטים והקשר בין שתי החברות. על פסק הדין הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

עורכת הדין מורן סמון, המתמחה בדיני משפחה, מסבירה כי כיום אדם אחד יכול לבנות בעזרת כלי AI מוצר ששווה סכומים משמעותיים, לעיתים מבלי שבן הזוג השני יהיה מודע לכך. היא מציינת כי במקרים כאלה, הוויכוח המשפטי לא יתמקד רק בשווי הנכס, אלא גם בשאלה מתי הוא נוצר, מתי התחיל הפיתוח, ומה היה שוויו במועד הפרידה, שכן מועד זה הופך לקריטי מבחינה כלכלית ומשפטית.

סמון מסבירה כי ניתן להוכיח את מועד יצירת המוצר הטכנולוגי באמצעות חותמות זמן בקוד, מצגות למשקיעים, רישומי דומיין, מסמכי פיתוח ובקשות פטנט. היא מדגישה כי לא כל חברה חדשה שקמה לאחר הפרידה מהווה הברחת נכסים, וכי חשוב ליזמים לשמור על תיעוד מסודר של מועד הפיתוח, מצב החברה ושוויים בתקופת הפרידה.

היא מוסיפה כי סכסוכי רכוש בעידן הנוכחי עשויים לכלול גם קריפטו, חשבונות השקעה מקוונים, אופציות, זכויות עתידיות בחברות ונכסים דיגיטליים, ולא רק נכסים מסורתיים כמו דירות או חשבונות בנק. סמון ממליצה לזוגות, במיוחד כאשר אחד מבני הזוג יזם, להסדיר מראש במסגרת הסכם ממון את נושא הקניין הרוחני והמיזמים העתידיים.