פרופ' קובי מיכאל מזהיר בראיון לערוץ 7: הטרור משתדרג, המודיעין נשאר מאחור

פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון משגב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי, מזהיר כי טרור מודרני מנצל טכנולוגיה ורשתות חוצות גבולות, בעוד מערכות המודיעין מתקשות להתאים את עצמן לשינויים. הוא מגדיר את הבעיה כ״כשל הדמיון״, הנטייה האנושית לחשוב על איומים עתידיים בהתבסס על אירועים מהעבר, ומדגיש כי נדרשות מתודולוגיות וערנות ארגונית כדי להתגבר על מגבלה זו.

מיכאל מתייחס לניסיון הפיגוע בטיסת פליי-דובאי, שבה היו 174 נוסעים ישראלים, כדוגמה לאופן שבו איום יכול להתפתח מחוץ לתבניות המוכרות. הוא מתאר מקרה של טייס שעבר תהליך הקצנה דתית באוסטרליה, רכש הכשרה בבריטניה והגיע למשרת טייס במזרח התיכון, מה שממחיש את השילוב בין הקצנה אידיאולוגית למקצוע רגיש. לדבריו, ארגוני טרור כיום מפתחים יכולות טכנולוגיות ושיתופי פעולה בינלאומיים שבעבר היו מזוהים עם מדינות.

הוא מבקר את ההתמקדות בחוליית הטרור או בפיגוע עצמו, וקורא להתמקד בתהליך ההקצנה וברשתות התומכות בו. מיכאל מפנה את תשומת הלב לקהילות מוסלמיות במערב, שם גורמים רדיקליים עלולים לצבור השפעה דרך מסגדים ואימאמים, במיוחד כאשר קשיי השתלבות חברתיים וכלכליים מעמיקים את הבדלנות. הוא מצביע על האסלאם הפוליטי, ובפרט תנועת האחים המוסלמים, כגורם המנצל חירויות דמוקרטיות להפצת תפיסותיו, ולעיתים משתף פעולה עם קבוצות מהשמאל הרדיקלי.

מיכאל סבור כי המאבק בטרור דורש הרחבת נקודת המבט של מערכות המודיעין מעבר לזירות המסורתיות, וכן גיוס הקהילה הבינלאומית להבנת האיום הגלובלי. הוא קורא לשיתוף פעולה רחב יותר, הכולל זיהוי תשתיות אידיאולוגיות וחברתיות המאפשרות התפתחות הקצנה, ומציין את מעצר חוליית חמאס בגרמניה כדוגמה לשיתוף פעולה ישראלי-גרמני. לטענתו, ללא טיפול שיטתי בהסתה, בבדלנות ובגורמים רדיקליים, העולם המערבי מייצר ״חממות של טרור״.

הוא מוסיף כי החשש מהאשמות באסלאמופוביה מקשה על דיון פתוח בנושא ההקצנה האסלאמיסטית. לדעתו, המענה העמוק ביותר טמון בחינוך, בבחינת תוכניות לימודים, תכנים במסגדים ופיקוח על אימאמים, כדי לטפל בשורש הבעיה.