באיזה עשירון אתם? העשירון העליון מכניס פי 6.8 מהתחתון - בואו לבדוק

סקר הוצאות משק הבית לשנת 2024 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושף פערים משמעותיים בהכנסות ובהוצאות בין העשירונים השונים בישראל. משק בית בעשירון התחתון מכניס בממוצע כ-7,280 שקל נטו בחודש ומוציא כ-11,900 שקל, מה שיוצר גירעון חודשי ממוצע של כ-4,630 שקל. לעומת זאת, בעשירון העליון ההכנסה נטו החודשית מגיעה לכ-49,500 שקל, בעוד ההוצאה עומדת על כ-21,800 שקל, מה שמותיר פער חיובי של כ-27,696 שקל. בסך הכל, ההכנסה בעשירון העליון גבוהה פי 6.8 מזו של העשירון התחתון, בעוד ההוצאה גבוהה פי 1.8 בלבד.

הסקר מראה כי שני העשירונים התחתונים מוציאים יותר ממה שהם מכניסים. החל מהעשירון השלישי, ההכנסה עולה על ההוצאה, ובאמצע הסולם הפער מגיע עד 37%. בעשירון העליון, ההכנסה גבוהה מההוצאה ביותר מפי שניים, והפער הזה משמש לחיסכון, השקעות והחזרי הלוואות.

ההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל עומדת על כ-27,173 שקל ברוטו ו-22,555 שקל נטו בחודש. ההוצאה הכספית הממוצעת, ללא שווי השימוש בדירה בבעלות, היא כ-15,370 שקל, המהווים כ-68% מההכנסה נטו. מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות ירד מעט ל-0.333.

הדירוג לעשירונים נעשה לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית, תוך התחשבות בכך שכל נפש נוספת מוסיפה פחות להוצאות. לדוגמה, משק בית של 4 נפשות עם 20,000 שקל נטו בחודש נחשב ל-3.2 נפשות סטנדרטיות ומוערך בכ-6,250 שקל לנפש סטנדרטית, מה שממקם אותו בעשירון הרביעי. קיימת גם שיטת דירוג לפי הכנסה ברוטו לכל משק הבית, ללא התאמה למספר הנפשות.

בעשירון התחתון, כ-61% מההכנסה מגיעים מעבודה וכ-38% מקצבאות ותמיכות. לעומת זאת, בעשירון העליון, כ-81% מההכנסה מגיעים מעבודה ורק כ-7% מקצבאות. בנוסף, 79.5% ממשקי הבית בעשירון העליון גרים בדירה בבעלותם, לעומת 35.5% בעשירון התחתון, שבו 56.5% שוכרים דירה.