מחאת חיג'אב במדינה המוסלמית-חילונית שאוהבת את ישראל, והעימות עם ארדואן

ממשלת אזרבייג'ן הגנה היום (ג') על החלטתה לאכוף תקנות תלבושת אחידה נוקשות בבתי הספר, הכוללות הגבלות על עטיית כיסויי ראש איסלאמיים. ההחלטה הובילה למחאות, ובעקבותיה דרשה אזרבייג'ן מטורקיה, בת בריתה הקרובה, שלא להתערב בענייניה הפנימיים.

אזרבייג'ן, רפובליקה סובייטית לשעבר בעלת רוב מוסלמי שיעי אך צביון חילוני, הציגה בחודש שעבר תקנות חדשות האוסרות על תלמידים להגיע לבית הספר בלבוש החורג מהתלבושת הרשמית או שאינו תואם את אופי החינוך הממלכתי החילוני. אף שהתקנות לא הזכירו במפורש את החיג'אב, תלמידות ומורות העוטות כיסוי ראש איסלאמי דיווחו כי נאסר עליהן להיכנס לבתי הספר.

בעקבות זאת פרצו מחאות, ובמהלכן נעצרו 37 בני אדם בגין הפרת הסדר הציבורי. דיווחים וסרטונים ברשתות החברתיות הראו תלמידים מתעמתים עם צוותי בתי ספר, גורמים נזק לרכוש, משבשים לימודים, וחובקים מורות שסורבו כניסה לבית הספר. לפחות בשני בתי ספר חרמו תלמידים את הלימודים במחאה.

במקביל, דווח על קשיים בגישה לרשתות חברתיות באזרבייג'ן, מה שהוביל לתלונות על אי-טעינת סרטונים וחסימת עדכוני חדשות, במיוחד בפלטפורמות שבהן הופצו סרטונים מההפגנות. משתמשים נאלצו להשתמש ב-VPN כדי לגשת לשירותים.

הסערה הובילה לעימות בין אזרבייג'ן לטורקיה. מפלגת השלטון האזרית "אזרבייג'ן החדשה" (YAP) מתחה ביקורת על יועץ לנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, ועל מחוקקים ממפלגתו, שהתבטאו נגד התקנות. היועץ, אוקטאי סארל, כינה את מניעת הזכות לחינוך "בלתי מתקבלת על הדעת" ודרש מאזרבייג'ן לחזור בה מההחלטה. מפלגת YAP גינתה את דבריו כ"פופוליסטיים וחסרי אחריות", הזהירה מפני התערבות בענייני פנים ושימוש במדיניות החינוך למטרות פוליטיות, והדגישה כי התקנות מבוססות על שוויון, חילוניות ושלטון החוק.

המחלוקת מאיימת להעיב על היחסים בין שתי המדינות, המקיימות קשרים הדוקים תחת הסיסמה "אומה אחת, שתי מדינות". המחאה נגד ההגבלות על החיג'אב התרחשה גם מול הקונסוליה האזרית באיסטנבול. ישנם גורמים בטורקיה שהשוו את המצב באזרבייג'ן לאיסורים על כיסויי ראש באוניברסיטאות ובמקומות עבודה ציבוריים בטורקיה לאחר ההפיכה ב-1997.

אזרבייג'ן מקיימת יחסי ידידות חמים עם ישראל, המבוססים על שיתוף פעולה ביטחוני, אינטרסים כלכליים (כמו ייבוא נפט אזרי לישראל) וזיקה תרבותית. יחסים אלו סופגים לעיתים ביקורת מהעולם המוסלמי, בעיקר מאיראן, אך גם מטורקיה. מפלגת YAP ניצלה את ההודעה כדי להדוף ביקורת טורקית על יחסי אזרבייג'ן-ישראל, וציינה כי הם מבוססים על המשפט הבינלאומי ואינטרסים הדדיים.