העומס על המשרתים גדל, אבל הממשלה לא אוכפת גיוס חרדים

למרות מחסור של כ-12 אלף חיילים בצה"ל והעומס המבצעי הגובר, הממשלה אינה אוכפת את חוקי הגיוס כלפי חרדים. הכנסת אישרה ביולי דחייה נוספת של חמש שנים בקיצור השירות הסדיר, כך שיישאר 32 חודשים עד יוני 2029. הדבר משמעו שחיילי הסדיר, שגויסו מיולי 2024, ישרתו חודשיים נוספים מהמתוכנן.

צה"ל מתמודד עם צרכים מבצעיים גבוהים, מפעיל 89 גדודים (39 מהם במילואים) ושולט בשטח נרחב. תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, התריע בפני ועדת החוץ והביטחון כי המחסור בחיילים צפוי לגדול ל-17 אלף בתחילת 2027, וכי קיצור השירות, אם היה מתבצע, היה פוגע בכוח הלוחם ב-10% עד 20%. גם חיילי המילואים נושאים בנטל של 80 עד 100 ימי מילואים בשנה, למרות הצהרות על הקלה.

בנוגע לגיוס חרדים, מספר המתגייסים עלה מ-2,200 ב-2023 ל-2,800 ב-2024, וקצב הגיוס במחצית הראשונה של 2025 עומד על כ-3,700 בשנה. יעד הצבא לשנת 2024 היה 4,800 מתגייסים, אך הוא צפוי לעמוד על מעט יותר מ-50% ממנו. גורמים במכון הישראלי לדמוקרטיה טוענים כי רק 32% מהחיילים שצה"ל מגדיר כחרדים הם אכן כאלה.

הממשלה לא קידמה בפועל חוק שיגדיל את גיוס החרדים. למרות שבית המשפט העליון קבע ביוני 2024 כי בהיעדר מסגרת חוקית לפטור, אין להבחין בין תלמידי ישיבות לשאר המיועדים לשירות, הדיונים בוועדת החוץ והביטחון התמקדו במתן פטור חוקי ובהגדרת מכסות. מתווה שהוצע קבע יעד של 8,160 מתגייסים, אך תא"ל טייב השיב שזה "רחוק מזה" מלענות על צורכי הצבא. ראש הממשלה ושר האוצר הודיעו במרץ 2026 על עצירת קידום הצעת חוק הגיוס.

במקביל, צה"ל הפסיק מאז אוגוסט 2026 מבצעי מעצר יזומים של עריקים חרדים, אף שבג"ץ ביטל את החוק שהקפיא את המעצרים. הייעוץ המשפטי לממשלה דרש מהצבא לחדש את האכיפה, אך בפועל היא נמשכת בעיקר במעברי הגבול. נתונים מראים כי שיעור כתבי האישום נגד חרדים נמוך משמעותית מחלקם באוכלוסיית המשתמטים. גורמים משפטיים וצבאיים התנגדו להקפאת המעצרים, והרמטכ"ל אף התריע כי ההצעה "מעניקה תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי".

לקראת הבחירות, מפלגות הקואליציה מבטיחות להעביר חוק גיוס מלא. ראש הממשלה הבטיח זאת מיד לאחר הבחירות, בעוד יהדות התורה וש"ס הדגישו את הצורך בהסדרת מעמד בני הישיבות והאברכים. הציונות הדתית מציגה עמדות סותרות בנושא.