פרשנות / מי היה אמור למנוע את מחדל פליי דובאי, ואילו שאלות נותרו עדיין פתוחות
כמעט שבועיים לאחר ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי, הרשויות עדיין מנסות להבין כיצד טייס משנה עומאני הצליח להגיע לתא הטייס, למרות שלא היה אמור להיות משובץ בטיסה לישראל. התברר כי מאות אנשי צוות אוויר ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים נכנסו לישראל בשנה האחרונה, ללא בדיקה ביטחונית מספקת. קיימת מחלוקת חריפה בין גופי הביטחון והתעופה השונים לגבי מי האחראי למנוע כשלים כאלה, כאשר משרד התחבורה טוען שאין לו יכולות מודיעיניות, בעוד גופי הביטחון טוענים שהמידע לא הגיע אליהם בצורה מספקת. במקביל, נפתחה בדיקה משטרתית נגד שני בכירים במשרד התחבורה בחשד להתנהלות לא תקינה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- טייס משנה עומאני תכנן לרסק מטוס פליי דובאי בישראל, אך נמנע ברגע האחרון.
- מאות אנשי צוות אוויר ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים נכנסו לישראל בשנה האחרונה ללא בדיקה ביטחונית.
- קיימת מחלוקת בין משרד התחבורה, שב"כ והמוסד לגבי האחריות על בדיקת אנשי צוות זרים.
- משרד התחבורה טוען שאין לו יכולות מודיעיניות לבדוק טייסים זרים, למרות אחריותו על אבטחת טיסות זרות.
- בדיקה נפתחה נגד שני בכירים במשרד התחבורה בחשד להתנהלות לא תקינה וניגוד עניינים.
- מבקר המדינה כבר הצביע על כשלים מערכתיים באבטחת תעופה בינלאומית ב-2024.
כמעט שבועיים לאחר ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי לישראל, הרשויות עדיין מנסות להבין כיצד טייס משנה עומאני, שלא היה אמור להיות משובץ בטיסה לישראל, הצליח להגיע לתא הטייס. התובע הכללי של איחוד האמירויות אישר כי הטייס, אל-המאמי, תכנן לרסק את המטוס בנמל התעופה בן גוריון, מה שיכול היה להסתיים באסון. התברר כי הבעיה אינה חריגה, ומאות אנשי צוות אוויר ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל נכנסו לישראל בשנה האחרונה, למרות מידע שנאסף על אנשי הצוות במערכות המדינה, הוא לא תמיד נוצל לבדיקות ביטחוניות.
אל-המאמי, אזרח עומאן, הורחק בעבר מטיסה בעומאן בשל חשש להקצנה אסלאמיסטית, אך התקבל לפליי דובאי ושובץ בקו לישראל, בניגוד להתחייבות החברה שלא לשבץ אנשי צוות ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים. ראש רשות התעופה האזרחית ציין כי אזרח עומאני כלל לא היה אמור לעלות לטיסה לישראל. נתונים שהוצגו בכנסת חשפו כי בשנה האחרונה נכנסו לישראל 1,240 אנשי צוות אוויר ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים, כולל בעלי אזרחות סורית ולבנונית, מה שמצביע על תופעה רחבה.
מבקר המדינה כבר במאי 2024 הצביע על בעיה מערכתית באבטחת התעופה הבינלאומית, והמליץ על עבודת מטה לבחינה מחדש של כלל האבטחה. המחלוקת בין הגופים השונים סביב האחריות לכשל נמשכת. שרת התחבורה מירי רגב הפנתה את האחריות המודיעינית למוסד, בעוד שב״כ אחראי על טיסות ישראליות. עם זאת, הגדרות החוק מורכבות יותר, ואגף הביטחון במשרד התחבורה מוגדר כאחראי על אבחון ביטחוני של טיסות זרות, בעוד רשות האוכלוסין אחראית על אישור כניסה למדינה.
משרד התחבורה טוען שאינו גוף מודיעיני ואינו יכול לבצע בדיקות רקע על טייסים זרים, וכי האחריות המודיעינית מוטלת על גופי הביטחון. המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים (מלא״ן) מקבל נתונים מחברות תעופה, אך משרד התחבורה טוען שלא מימש את הגישה למאגר באופן שיטתי. מסמכים פנימיים במשרד התחבורה, כולל חתימה של ראש אגף הביטחון, אברהם (אברי) כהן, מחזקים את אחריות המשרד על ביטחון טיסות זרות, אך המשרד חולק על פרשנות בנוגע להחלטות ראש הממשלה בנושא.
במקביל, להב 433 בודקת את התנהלותם של שני בכירים במשרד התחבורה: ראש אגף הביטחון אברי כהן, בחשד לעבודה נוספת ללא אישור, ומנהל המרכז למבצעים לאבטחת תעופה, דביר רובינשטיין, בחשד לניגוד עניינים בשל ייעוץ לחברות תעופה זרות, כולל פליי דובאי.
השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא מי היה אמור להפוך את המידע הגולמי על אזרחותו של הטייס להתרעה מעשית. כמו כן, יש לברר מדוע 1,240 אנשי צוות ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים נכנסו לישראל, מדוע המלצות מבקר המדינה משנת 2024 לא יושמו, ומה היה היקף השימוש של גופי המודיעין במידע הזמין להם. האירוע חושף שרשרת כשלים ולא נקודת כשל בודדת.
מוזכרים
