המלחמות מוכיחות שהאסלאם אלים? יש בעיה מהותית בטיעון הזה | אסף כרמל
המאמר מבקר את הטענה שאסלאם הוא דת אלימה, כפי שמוצג על ידי פרופ' אריה אלדד. הכותב, רון שחם, טוען כי אלדד בוחר עובדות באופן סלקטיבי ומתעלם ממורכבות היסטורית. הוא מפריך את טענותיו של אלדד לגבי מלחמת הסונים והשיעים ודאעש, ומסביר כי הסכמי שלום נערכים עם ממשלות ולא עם ארגוני טרור. המאמר מסכם כי גישתו של אלדד היא פולמוס ולא ניתוח היסטורי.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- המאמר מבקר את פרופ' אריה אלדד על הצגת האסלאם כדת אלימה באופן סלקטיבי.
- הכותב רון שחם טוען כי אלדד מתעלם ממחקר אקדמי וממורכבות היסטורית.
- נטען כי מלחמת הסונים והשיעים לא נמשכה 1,300 שנה ומספר ההרוגים בה נמוך משמעותית.
- המאמר מציין כי הסכמי שלום נערכים עם ממשלות ולא עם ארגוני טרור.
- גישתו של אלדד מוגדרת כפולמוס שאינו ניתוח היסטורי ומקבעת עמדה קורבנית.
המאמר מבקר בחריפות את הטיעון הרואה באסלאם דת אלימה, כפי שמוצג על ידי פרופ' אריה אלדד. אלדד טוען כי האסלאם הוא כוח אלים המכתיב את ההיסטוריה, ומביא כהוכחה את מלחמת הדמים בין הסונה לשיעה, את המהפכות ברוסיה ובאיראן ואת ארגון דאעש.
הכותב, רון שחם, טוען כי אלדד בוחר עובדות באופן סלקטיבי ומתעלם ממחקר אקדמי וממורכבות היסטורית. הוא מפריך את טענת אלדד על מלחמת דמים בת 1,300 שנה בין הסונים לשיעים, ומציין כי המלחמה בין האימפריה הפרסית העות'מאנית החלה רק במאה ה-16, ומספר ההרוגים בהערכה נמוכה משמעותית ממה שאלדד טוען.
שחם מוסיף כי גם אם קיימות פרשנויות מתונות באסלאם, הקיצוניים הם אלו שמכתיבים את ההיסטוריה, אך משווה זאת למיעוט קיצוני בישראל שקובע עובדות בשטח. הוא מסביר כי השימוש בסמלים דתיים נועד לגייס לגיטימציה למלחמה, וכי דאעש נכשל אסטרטגית בשל קיצוניותו.
המאמר מדגיש כי הסכמי שלום נערכים עם ממשלות ולא עם ארגוני טרור, וכי הם מקבלים לגיטימציה דתית מפרשנויות מתונות של הקוראן. לסיכום, נטען כי גישתו של אלדד היא פולמוס ולא ניתוח היסטורי, וכי היא מקבעת את הציבור הישראלי בעמדה קורבנית.