דוח חדש מזהיר מפני השלכות חובות הענק של משרד הביטחון לחברות הביטחוניות

דוח בדיקה חיצוני חדש חושף כי חובו של משרד הביטחון לחברות הביטחוניות הממשלתיות תפח למיליארדי שקלים, מה שמאלץ את החברות לממן את עלויות החוב בעצמן, העומדות על מאות מיליוני שקלים. הדבר מעלה חשש כי עלויות אלו יתומחרו במוצרים הנמכרים למדינה, כך שהציבור ישלם יותר.

יו"ר התעשייה האווירית (תע"א), בועז לוי, כתב באוגוסט האחרון כי החוב לתע"א עומד על כ־5.4 מיליארד שקל וצפוי להגיע ליותר מ־10 מיליארד שקל בסוף השנה, מה שפוגע בתזרים החברה ובנזילותה. גם חברת רפאל פנתה למשרד הביטחון, כאשר מנכ"ל החברה, יואב תורג׳מן, ציין כי החוב עמד אז על 6 מיליארד שקל ומהווה אירוע תזרימי מהותי, שכן למעלה מ־68% מהתקבולים של רפאל הם ממשרד הביטחון.

הפניות נותרו ללא מענה, למרות שתקציב הביטחון הוכפל מאז פרוץ המלחמה. בסוף המחצית הראשונה של השנה, החובות המצטברים לחברות רפאל, תע"א וחברת תומר עמדו על כ־14.3 מיליארד שקל, וההערכות בשוק הן שהחוב האמיתי מגיע לפחות ל־17 מיליארד שקל. הדוח, שהוזמן על ידי רשות החברות הממשלתיות, מפרט כי עלות מימון החובות נאמדת ב־234 מיליון שקל לרפאל וב־329 מיליון שקל לתע"א.

הדוח מצביע על בעיה מערכתית, שכן משרד הביטחון הוא גם הלקוח וגם הרגולטור של החברות, מה שמגביל את יכולתן להפעיל לחץ מסחרי. למרות חוק מוסר תשלומים, נהלי המשרד אינם כוללים תשלום הפרשי הצמדה וריבית על חובותיו. הדוח מזהיר כי המשך עיכוב התשלומים עלול להוביל לצמצום פעילות מחקר ופיתוח ולהימנעות מפרויקטים חדשים.

הדוח מבקר גם את התנהלות החברות, שסירבו לשלם דיבידנד למדינה כל עוד החוב קיים, וכן את תע"א שלא משלמת לספקיתה, חברת תומר, כל עוד משרד הביטחון לא משלם לה. הדוח משווה למנגנונים בינלאומיים, כמו בצרפת, סינגפור, בריטניה וארה"ב, המחייבים ריבית על איחורי תשלומים.

הפתרון המוצע כולל לא רק תשלום החובות הקיימים, אלא גם הסדרת מנגנון תשלום קבוע, חיוב ריבית על פיגורים, ובחינת הפטור החוקי למשרד הביטחון. משרד האוצר מסר כי התעשיות הביטחוניות קיבלו הזמנות של עשרות מיליארדי שקלים מאז המלחמה, ומשרד הביטחון ציין כי הוא פועל למציאת פתרונות לשיפוי החברות על עלויות המימון.