נשיא לבנון: בחרנו במשא ומתן עם ישראל כדי להציל את המדינה

נשיא לבנון, ג'וזף عون, הצהיר היום (שלישי) כי ארצו בחרה לנהל משא ומתן עם ישראל, מתוך הבנה כי "המשך המלחמה לא יוביל לתוצאה". לדבריו, מטרת המשא ומתן היא לסיים את עוינות הצדדים, להביא לנסיגה ישראלית מהשטחים הלבנוניים, להשיב את הפליטים, לשחרר אסירים ולסייע בשיקום המדינה.

عون אמר את הדברים במהלך פגישה עם משלחת של "אגודת ותיקי בית הספר מון לאסאל" בארמון הנשיאות בביירות, כפי שצוין בהצהרה של לשכת הנשיאות הלבנונית. הוא הודה כי ההסכם שהושג "אינו אידיאלי", אך הדגיש כי הוא "הגביל את התרחבות התקיפות הישראליות". עון התייחס להמשך התקיפות הישראליות בדרום לבנון, והדגיש כי הרשויות פועלות לצמצומן ולסיום העוינות עם ישראל. "החלטנו להציל את מה שנותר מלבנון", אמר, ותהה האם עדיף להמשיך במצב מלחמה ולאפשר לישראל לנוע בחופשיות, או לנקוט בצעדים למניעת "אסונות למדינה". הוא הוסיף כי מלחמות מסתיימות בניצחון מוחץ או במשא ומתן, והאחרון הוא האפשרות המתאימה ביותר למנוע נזק נוסף ללבנון.

עוד הדגיש עון כי "בנו של הדרום עייף ורוצה רק לחיות בביטחון", וכי החלטתו לנהל משא ומתן נובעת מתחושת אחריותו. הוא ציין כי ארצות הברית מגלה עניין גובר בתיק הלבנוני, אך הדגיש כי המשימה טרם הושלמה, וכי לבנון מתקדמת "צעד אחר צעד" להשגת מטרותיה, הכוללות נסיגה ישראלית, שיבת פליטים, שחרור אסירים ושיקום. ב-26 ביוני האחרון נחתם הסכם מסגרת בין לבנון לישראל בחסות אמריקנית, שמטרתו להגיע להסדרים ביטחוניים שיסיימו את המלחמה, כולל נסיגה ישראלית, טיפול בסוגיית הנשק ושיקום. למרות ההסכם והמשא ומתן, ישראל ממשיכה בתקיפותיה בדרום לבנון, ונוכחות כוחותיה בשטח מעכבת את שיבת הפליטים ומאמצי השיקום.

במישור הכלכלי, עון ציין כי לבנון רשמה צמיחה של כ-4% בשנה שעברה, לצד עלייה ביתרות בנק לבנון ויתרה במאזן התשלומים. הוא הוסיף כי התחזיות דיברו על צמיחה של 6% השנה, אך המלחמה "החזירה את המדינה לאחור". הוא הצביע על השפעת ההתפתחויות האזוריות והבינלאומיות, כולל אירועים במפרץ הפרסי, מצרי הורמוז ובאב אל-מנדב ותנודות מחירי הנפט, על הכלכלה העולמית ועל לבנון. עון ייחס את החמרת המשבר הכלכלי גם ל"תאוות בצע של סוחרים", אך הדגיש את אחריות המדינה להקל על סבל האזרחים, גם אם אינה אחראית יחידה למקורות המשבר. הוא אישר כי הממשלה ממשיכה ביישום רפורמות למרות הקשיים, והסביר כי "ארבעים שנות שחיתות, ניהול כושל וחוסר יעילות ניהולית לא יכולים להסתיים בן לילה". הוא הדגיש כי הרשויות ממשיכות במאמצים הרפורמיסטיים, וכי המדינה "העלתה את הדברים על המסילה הנכונה".

במישור הביטחוני, עون הבחין בין המצב בדרום לבנון לביטחון הפנים, וציין כי המדינה עדיין רושמת שיעורי פשיעה נמוכים ומושכת תיירים. הוא שיבח את מאמצי האכיפה במלחמה בטרור ובסמים ובשמירה על הגבולות, וראה בכך עדות ליכולת המדינה לחזק את היציבות. בין ה"אינדיקציות החיוביות" שהזכיר, ציין את הצטרפות נמלי ביירות וטריפולי ל"מועדון נמלי המעבר הכלכלי בין הודו למזרח התיכון ואירופה". ב-6 באוקטובר חתמו מנהלי נמלי ביירות וטריפולי על הצהרה משותפת להצטרפות למועדון, המהווה פלטפורמה לדיאלוג ושיתוף פעולה בין נמלים הקשורים למעבר הכלכלי. הצטרפות זו אינה מהווה הצטרפות רשמית של לבנון לפרויקט המעבר הכלכלי, אך מאפשרת השתתפות בתיאום, החלפת ידע ובחינת הזדמנויות. עון הזכיר גם את ביטול הנשיא האמריקני דונלד טראמפ את ההגבלות על תעופה אמריקנית מלבנון ואליה, שהוטלו ב-1985. הוא סבר כי התפתחויות אלו, לצד הפעילות התיירותית והמאמצים להפעלת שדה התעופה רנה מעווד בצפון המדינה, מהוות סימנים חיוביים לעתיד לבנון.