משבר הזיהום באיו"ש יימשך אם נמשיך להעמיד פנים שיש שיתוף פעולה

משבר זיהום חמור של אקוויפר ההר, מאגר מי תהום חיוני לישראל, נמשך עקב הזרמת כ־100 מיליון מטרים מעוקבים של שפכים לא מטופלים מדי שנה, בעיקר מהאוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. כ־80% מהשפכים הללו, המגיעים בחלקם מבורות ספיגה בלבד, מוזרמים ישירות לקרקע ולנחלים, ומזהמים את מי התהום. הנזק הכלכלי הישיר מוערך בכ־127 מיליון שקלים בשנה, ומחקר מצביע על כך ששריפת פסולת בלתי חוקית ביו"ש גורמת לכ־1,300 מקרי מוות מוקדם בישראל מדי שנה.

הבעיה נובעת מ"אשליה של שיתוף פעולה" עם הרשות הפלסטינית, שאליה נשענות ממשלות ישראל מאז הסכמי אוסלו לטיפול בפסולת ובשפכים. למרות סיוע בינלאומי נרחב המיועד להקמת מתקני טיפול בשפכים, הרשות סובלת מחוסר יכולת שלטונית, תשתיתית וארגונית לניהול משברי סביבה, והנושא נדחק מסדר העדיפויות שלה. כתוצאה מכך, תשתיות קורסות, אכיפה חסרה, ומכרזים בינלאומיים משותקים.

הכותב, ברק ורקר, מנכ"ל עמותת "ירוק עכשיו", טוען כי המשך ההישענות על הרשות מחריף את הבעיה, וכי יש לשנות תפיסה בדחיפות. במקום מדיניות פסיבית, יש לנקוט ביוזמה פעילה, ואף חד־צדדית, לזיהוי מקורות הזיהום, תכנון וביצוע פתרונות הנדסיים. אובדן אקוויפר ההר, שאין לו חלופה, יפגע קשות בביטחון המים של ישראל, במיוחד במזרח התיכון הצחיח.