בלי אפליקציה אין הנחה: 53% מהישראלים משלמים ביוקר על תשלום במזומן

שיעור הישראלים המשתמשים בארנק דיגיטלי בטלפון לפחות פעם בשבוע זינק מ-5% ב-2019 ל-47% כיום, כך עולה מדוח חדש של מחלקת המטבע בבנק ישראל. נפח הפעילות באפליקציות אלו הגיע לכ-98 מיליארד שקלים. עם זאת, 53% מהישראלים עדיין משתמשים בכרטיסי אשראי רגילים או במזומן, וסופגים "קנס סמוי" בכך שהם נאלצים לשלם מחיר מלא על מוצרים ושירותים, בעוד שהנחות משמעותיות (5%-15%) ניתנות רק למשלמים באמצעות ארנק דיגיטלי או אפליקציית מועדון.

הדוח חושף כי בעוד 47% מהציבור משתמשים בנייד לפחות פעם בשבוע, 48% עדיין משתמשים בשטרות. הדרה דיגיטלית זו מקבלת אופי מגזרי: בחברה הערבית, מזומן מהווה 75% משווי העסקאות, בחברה החרדית ובקרב מבוגרים (65+) הוא מהווה כרבע, ובחברה היהודית הלא-חרדית השימוש בשטרות ירד ל-15% בלבד. משמעות הדבר היא שהשכבות החלשות ביותר, הכוללות בני נוער, מבוגרים והמגזרים הנסמכים על כסף פיזי, מודרות מהנחות וסופגות התייקרות. בנוסף, חניונים אוטומטיים, מכונות משקאות וקופות בשירות עצמי מסירים לחלוטין את האפשרות לשלם במזומן.

למרות ירידה בתדירות השימוש היומיומי במזומן, כמות המזומנים הפיזית במחזור עלתה בשנתיים האחרונות בכ-2% בממוצע שנתי. כ-70% מהישראלים מצהירים שהם שומרים מזומן בבית כאמצעי גיבוי לשעת חירום. מצב זה יוצר פרדוקס בו הציבור רוצה להחזיק כסף פיזי, אך הכלכלה הופכת אותו ללא רלוונטי.

בנק ישראל מביע דאגה מהמגמה, ומנהלת מחלקת המטבע, לימור גולדשטיין, הדגישה את מחויבות הבנק לשמירה על אפשרות השימוש במזומן. הבנק מזהיר כי ירידה בשימוש הפיזי תוביל לצמצום שירותי המזומן מצד חברות בלדרות ובנקים, ולהתייקרות עמלות עבור עסקים קטנים וצרכנים התלויים בו. עם זאת, המדינה מעודדת באופן פעיל את המעבר לדיגיטל במטרה להילחם בהון השחור ולהגדיל את גביית המס, ובכך משאירה מאחור את מי שאין לו ארנק דיגיטלי ומאפשרת לרשתות השיווק להעניש אותו במחירים גבוהים יותר.