שפל היסטורי: נפח המים הטבעיים הזמינים בישראל - הנמוך ביותר ב-100 שנות מדידה

שתי שנות בצורת בצפון הארץ, ובפרט שנת הבצורת החריגה של 2024/25, הובילו לנפח המים הטבעיים הנמוך ביותר שנמדד בישראל ב-100 השנים האחרונות. למרות שכמות הגשמים הארצית בעונת 2025/26 עמדה על כ-95% מהממוצע הרב-שנתי, הגירעון שנוצר בשנה הקודמת עדיין משפיע על מקורות המים, בעיקר בצפון ובאגן הכנרת.

בעונת הגשמים האחרונה, נפח המים הזמינים בכנרת הסתכם בכ-140 מלמ"ק בלבד, אחד הנתונים הנמוכים ביותר שנרשמו. מפלס הכנרת עלה במהלך העונה מ-213.45 מטר מתחת לפני הים ל-212.51 מטר, אך עדיין נותר 3.71 מטר מתחת לקו האדום העליון.

בניגוד לצפון, הדרום והמזרח התאפיינו בריבוי שיטפונות חריג. באחד מאירועי השיטפון בנחל צאלים נמדדה ספיקת שיא של 570 מ"ק לשנייה, הגבוהה ביותר שנמדדה בנחל זה מאז תחילת המדידות, עם תקופת חזרה של למעלה מ-50 שנה. עוצמת הגשם באירוע אחר באזור מדבר יהודה הוערכה על ידי השירות המטאורולוגי כבעלת תקופת חזרה של לפחות 100 שנה.

מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, הדגיש כי הנתונים מדגישים את הפער בין כמות הגשמים הארצית למצב מקורות המים בפועל, ואת החשיבות של ניטור, חיזוי ותכנון ארוך טווח. ישראל נמצאת בקטגוריית לחץ מים גבוה מאוד, והתפלה ושימוש חוזר במים, למרות שהם מפחיתים את הסיכון לאספקה העירונית, אינם מבטלים את הלחץ על מקורות טבעיים, חקלאות ונחלים. שינויי האקלים מגבירים את הסיכון לתקופות שחונות.