מ'הלהקה' ועד 'גבעת חלפון' יצחק צחייק על קולנוע של פעם והיום

יצחק צחייק, עורך קולנוע וטלוויזיה ותיק, שמאחורי יצירות כמו "הלהקה", "דיזנגוף 99" ו"גבעת חלפון אינה עונה", משתף בראיון לפודקאסט "סינמה שו"ת" על עבודתו על סרטו החדש של אבי נשר, "האהבות שלנו", העוסק באירועי השבעה באוקטובר. צחייק מתאר את הסרט כ"מאוד מורכב", הדורש איזון בין דמויות רבות, שמירה על מתח וקצב, ומעברים נכונים בין סיפורים נפרדים, בניגוד לסרט "הלהקה" שבו הדמויות היו חלק מקבוצה אחת.

צחייק מספר כי אהבתו לקולנוע החלה בגיל צעיר, לאחר שהבריז מבית הספר ונכנס לקולנוע בתל אביב, שם החל לשים לב לפרטים העומדים מאחורי הסרט. לאחר שנדחה מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, החל לעבוד כעוזר עריכה ללא שכר, למד את מלאכת העריכה והסאונד, והתנסה בעבודה על סרטים כמו "גבעת חלפון אינה עונה".

הקשר המקצועי והאישי שלו עם הבמאי אבי נשר, שהחל דרך חברה משותפת, מתואר כחיבור מיידי ו"אחים לעשייה". השניים עבדו יחד על סרטים קצרים, "הלהקה" ו"דיזנגוף 99", וגם על סרטם החדש, "האהבות שלנו", אותו ערכו במשך כשלושה חודשים. צחייק מציין כי עבודתו עם נשר שונה מבמאים אחרים, שכן הם חולקים חזון משותף.

צחייק, שגדל בעולם העריכה הפיזית, קיבל בברכה את המעבר לעריכה דיגיטלית, בניגוד לעמיתים רבים שחששו מהשינוי. הוא אף סייע לאחרים להסתגל לטכנולוגיה החדשה. עם זאת, הוא מציין כי המעבר לדיגיטל הפך את העבודה למבודדת יותר, וכי הלחץ לעבוד מהר יותר עולה על חשבון הזמן למחשבה מעמיקה.

לגבי עתיד המקצוע בעידן הבינה המלאכותית, צחייק אינו פוסל את האפשרות שמחשבים יבצעו החלטות עריכה מורכבות, אך מדגיש כי עריכה טובה דורשת הבנה אנושית, גישה למוזיקה, ספרות, הומניזם וסקרנות. הוא מאמין שהבינה המלאכותית יכולה לסייע במשימות טכניות, אך שיקול דעת אנושי נותר חיוני לקצב, רגש והבנת הסיפור. הוא מתגעגע לאווירה החברתית שהייתה פעם בחדרי העריכה.