כך תיראה מערכת המשפט אם הקואליציה תנצח בבחירות
תומצת מתוך Zman Yisrael על ידי baba
הקואליציה הנוכחית מקדמת רפורמה משפטית שאם תאושר במלואה, צפויה לשנות באופן דרמטי את מערכת המשפט בישראל. הרפורמה כוללת שינויים בוועדה לבחירת שופטים, החלשת הייעוץ המשפטי, ופיצול תפקידו. עד 2029 צפויים להתחלף שני שלישים משופטי העליון. שינויים אלו מעוררים חשש מפגיעה בדמוקרטיה, בטוהר הבחירות, ובאיזונים בין רשויות השלטון, ועלולים להשפיע גם על משפטו של ראש הממשלה נתניהו.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- הקואליציה מקדמת רפורמה משפטית שתשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ותעניק לה רוב.
- עד 2029 יוחלפו כעשרה שופטים בבית המשפט העליון, מה שיאפשר מינוי של שני שלישים מהשופטים.
- הרפורמה כוללת פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ביטול עבירת הפרת אמונים והגבלת עתירות לבג"ץ.
- יש חשש שהרפורמה תפגע בדמוקרטיה, בטוהר הבחירות ובאיזונים בין רשויות השלטון.
- השינויים המוצעים עלולים להשפיע על משפטו הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
- הממשלה כבר פעלה בניגוד להחלטות בג"ץ, מה שמעלה חשש מפני אי-ציות להחלטות שיפוטיות.
אם הקואליציה הנוכחית תנצח בבחירות הקרובות, מערכת המשפט בישראל צפויה לעבור שינויים דרמטיים, שיכללו פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ביטול עבירת הפרת אמונים, הגבלת עתירות לבג"ץ ופסקת התגברות. חלק מהשינויים כבר אושרו בכנסת, כמו שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שיעניק לקואליציה רוב בוועדה ויאפשר לה למנות שופטים שאינם מתנגדים לה. בנוסף, חוק שיחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה צפוי להיכנס לתוקף, ויאפשר לממשלה להתעלם מחוות דעת משפטיות. עד ספטמבר 2029 צפויים כעשרה שופטים בבית המשפט העליון להתחלף, מה שיאפשר לקואליציה למנות כשני שלישים מהשופטים החדשים.
שר המשפטים יריב לוין ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' הבטיחו להשלים את הרפורמה המשפטית, הכוללת גם פיצול תפקיד היועמ"ש, פסקת התגברות והגבלת עתירות. שינויים אלו עלולים להותיר את ישראל ללא שומרי סף ומערכת משפט עצמאית. חוקים אלו כבר נמצאים בצנרת החקיקה, וחלקם אף אושרו בקריאה ראשונה. לדוגמה, חוק פיצול תפקיד היועמ"ש אושר בקריאה ראשונה, והוא כולל סעיפים המקשים על פתיחת חקירה נגד ראש הממשלה.
השינויים המוצעים במערכת המשפט מעוררים חשש מפגיעה בדמוקרטיה ובטוהר הבחירות. המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, הזהיר כי החוקים הללו עלולים להביא לביטול תפקיד היועמ"ש ולסכנה לטוהר הבחירות. בנוסף, יש חשש שהחלשת מערכת המשפט תשרת את האינטרסים האישיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנאשם בפלילים, ותאפשר דחיות נוספות במשפטו.
המאבק על מערכת המשפט מתבטא גם בהתנהלות הממשלה מול בית המשפט העליון. הממשלה החליטה לא להכיר בהחלטות של מועצת הרשות השנייה, בניגוד לפסק דין של בג"ץ. כמו כן, שר המשפטים לוין התנגד לבחירת נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, והביע חוסר אמון בו. התנהלות זו מעלה חשש מפני אי-ציות להחלטות שיפוטיות, דבר שעלול להוביל לקריסת הדמוקרטיה.
ההשלכות של הרפורמה המשפטית עלולות להיות דרמטיות על חיי האזרחים. לדוגמה, הגבלת זכות העמידה עלולה למנוע מעמותות לעתור נגד החלטות ממשלתיות, והכפפת המחלקה לחקירות שוטרים לשר המשפטים עלולה לפגוע ביכולת החקירה של המשטרה. המצב בפולין, שם רפורמה דומה הובילה לפגיעה בזכויות אזרחיות, משמשת דוגמה להשלכות האפשריות בישראל.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
