ארה"ב והמזרח התיכון: דילמת הנוכחות הצבאית

בעקבות המלחמה המתמשכת בין ארה"ב לישראל נגד איראן, שנכנסה לחודשה השמיני, מתחדש הדיון בוושינגטון על עתיד הנוכחות הצבאית והגיאופוליטית האמריקנית במזרח התיכון. אנליסטים קוראים לשינוי אסטרטגיה, תוך ביקורת על ההשקעות האמריקניות האדירות באזור ללא תוצאות מוחשיות.

מייקל פוקס, אנליסט פוליטי, קרא במאמר במגזין "פורין אפיירס" לסגת מכל הבסיסים והכוחות האמריקניים באזור, ולהפסיק את תפקידה של ארה"ב כ"מבטיחת הסדר האזורי", על מנת להתמקד באסיה ואירופה. לעומתו, פורן גורדון, יועץ לשעבר לסגנית הנשיא קמלה האריס, טוען כי אמנם ארה"ב הגזימה בהתחייבויותיה למזרח התיכון, אך נסיגה מוחלטת אינה הפתרון. לטענתו, המלחמה עם איראן הוכיחה את קיומם של אינטרסים אמריקניים באזור, אך הדרך הנוכחית להגנתם אינה בת קיימא.

גורדון מציע גישה מתונה יותר: התמקדות בהגנה על אינטרסים חיוניים, צמצום הנוכחות הצבאית והגברת השימוש בדיפלומטיה ובשיתופי פעולה. הוא מסביר כי הנוכחות הצבאית האמריקנית, שבעבר נחשבה לגורם מרתיע, הפכה כעת לנטל ולמקור סיכון, כאשר בסיסים רבים חשופים למתקפות איראניות, והדבר אף מעודד את ישראל לצאת למלחמות.

במקביל, הפוליטיקה הפנימית בארה"ב נוטה לכיוון איפוק, כאשר רוב האמריקנים סבורים שהמלחמה עם איראן אינה כדאית. למרות זאת, האינטרסים האמריקניים באזור עדיין קיימים, כפי שהודגם על ידי השפעת הסכסוך על מחירי הנפט והגז, והצורך בשמירה על יציבות כלכלית גלובלית. כמו כן, מניעת התפשטות נשק גרעיני נותרה אינטרס מרכזי, למרות קיומן של דעות שונות לגבי האופן שבו ניתן להשיג זאת.

ההיסטוריה מלמדת כי נסיגה אמריקנית עלולה להוביל לתוצאות בלתי צפויות, כפי שקרה בעיראק לאחר נסיגת הכוחות ב-2011, שהובילה לעליית דאעש. גורדון מציע "מעורבות חכמה", הכוללת המשך התמודדות עם בעיות האזור, אך ללא "צ'ק פתוח" לישראל. הוא מדגיש את הצורך באכיפת חוקים אמריקניים לגבי סיוע צבאי, תוך שמירה על זכויות אדם והעברת סיוע הומניטרי, כדי למנוע הסתבכות במלחמות מיותרות.