אחרי האסון בצפון: חשש מפצצות מצרר שנותרו ברחבי הארץ - "מלכודת קטלנית עבור ילדים גם אחרי שנים"

בעקבות אסון ברכס רמים, בו נפגע חייל מתחמושת מצרר שלא התפוצצה, עלה חשש מפצצות מצרר שנותרו ברחבי הארץ. פצצת מצרר היא חימוש המכיל תתי-חימוש קטנים שאמורים להתפזר על שטח נרחב, אך חלקם עלולים שלא להתפוצץ ולהישאר דרוכים במשך שנים.

ההערכה היא שתת-החימוש שגרם לאסון ברכס רמים נחת בשטח ולא התפוצץ, ונותר מוסתר בשל תנאי השטח. כל מגע עמו עלול להוביל להפעלתו. מומחים מסבירים כי פצצות מצרר גורמות לנזק רב, בעיקר מרסיסים והדף, אך אינן חודרות קירות ממוגנים.

השימוש בתחמושת מצרר אינו חדש. היא פותחה בגרמניה במלחמת העולם השנייה, וצה"ל השתמש בה בעבר, בין היתר במלחמת ההתשה ובמלחמת לבנון השנייה באמצעות רקטות MLRS. בעקבות ביקורת בינלאומית, השימוש בה צומצם.

גם חיזבאללה השתמש בתחמושת מצרר, הן במלחמת לבנון השנייה והן במלחמת חרבות ברזל, כאשר ירה אותה לעבר שטחי כינוס של צה"ל וכוחות מתמרנים. הדבר מעלה שאלות לגבי אחריות לבנון, החתומה על אמנת תחמושת המצרר, לירי לעבר אזורים אזרחיים בישראל.

מומחים מזהירים כי תתי-חימוש שלא התפוצצו מהווים סכנה מתמשכת לאוכלוסייה, ועלולים להישאר בשטח שנים. פיקוד העורף קורא לציבור לא להתקרב, לא לגעת, להרחיק אחרים ולהזעיק משטרה במקרה של זיהוי שברים או רסיסים, שכן הם עלולים להיות מסוכנים ביותר.