الأونروا מתמודדת עם משבר כפול: מחסור במימון והגבלות ישראליות

סוכנות האו"ם לסיוע לפליטים הפלסטינים (אונר"א) ניצבת בפני לחצים גוברים המאיימים על המשך פעילותה, הנובעים ממשבר מימון מתמשך וממגבלות שהטילה ישראל על מתקניה ופעילויותיה. בנוסף, קיימות קריאות לארגון מחדש של הסיוע ההומניטרי בשטחים הפלסטיניים. השפעת הלחצים הללו אינה מוגבלת לשירותים שהסוכנות מספקת, אלא גם משפיעה על תפקידה בשמירה על סוגיית הפליטים הפלסטינים על סדר היום הבינלאומי.

האונר"א, שנוסדה ב-1949, מספקת שירותי חינוך, בריאות וסיוע למיליוני פליטים פלסטינים בעזה, בגדה המערבית, ירדן, לבנון וסוריה. פעילותה תלויה בתרומות וולונטריות ממדינות תורמות, מה שהופך אותה לפגיעה לשינויים בסדרי עדיפויות המימון הבינלאומי. בשנת 2025, התחייבויות המימון עמדו על כ-878 מיליון דולר, אך בפועל התקבלו כ-839 מיליון דולר, פער המשקף קשיים בהבטחת מימון יציב. מחסור זה עלול לפגוע בהמשך פעילותם של בתי ספר, מרכזים רפואיים ותוכניות סיוע, וכן להגביל את יכולת התכנון ארוך הטווח של הסוכנות, במיוחד לאור המצב ההומניטרי הקשה בעזה.

במקביל למשבר הפיננסי, האונר"א מתמודדת עם הגבלות ישראליות גוברות. חוקים שאושרו בכנסת באוקטובר 2024 ונכנסו לתוקף בינואר 2025, מטילים מגבלות על פעילות הסוכנות ויחסיה עם הרשויות בישראל. בינואר 2026, נרשמו מקרים של הסרת מבנים במטה הסוכנות בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, מה שמעורר חששות לגבי יכולתה להמשיך לספק שירותים בעיר וכן שאלות משפטיות בנוגע להגנה על מתקני האו"ם. הגבלות אלו פוגעות לא רק במתקנים ובשירותים, אלא גם ביכולת הסוכנות למלא את המנדט שלה.

עתיד האונר"א קשור לדיון הרחב יותר על סוגיית הפליטים הפלסטינים, כולל הצעות לארגון מחדש של הסיוע ההומניטרי בעזה או העברת חלק ממשימותיה לגופים אחרים. ראש מחלקת הפליטים, אחמד אבו הולי, הדגיש כי למועצת השלום אין סמכות לשנות את מנדט האונר"א, וכי סמכות זו נתונה בידי העצרת הכללית של האו"ם. יש חשש שהעברת משימות או צמצום שירותים עלולים לשנות את אופי הטיפול הבינלאומי בסוגיית הפליטים, ולהפוך אותה מנושא של זכויות פוליטיות והיסטוריות למענה הומניטרי בלבד.

הסוכנות מתמודדת גם עם אתגרים הנוגעים לבטיחות עובדיה, כאשר כ-390 מעובדיה נהרגו מאז תחילת המלחמה בעזה. הדבר מדגיש את הסיכונים בפניהם עומדים צוותים הומניטריים ואת הצורך להבטיח את הגנתם. תמיכה בינלאומית באונר"א, כפי שהובעה על ידי ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי, חייבת להתורגם לפעולות מעשיות להבטחת מימונה, הגנה על מתקניה ועובדיה, ואפשרות למלא את מנדטה. פיתוח ביצועיה והבטחת פיקוח על הוצאות חיוניים, אך לא על חשבון יכולתה לספק שירותים או מנדטה המקורי.