האם נחקור אישים שנחשפו למזימת הפיגועים נגד ערבים?

משרד היועץ המשפטי לממשלה בוחן בקשה לחקור אישים שנפגשו עם מרצה באוניברסיטת בר-אילן, שהואשם בתכנון מתקפות דמים נגד ערבים החל משנת 2025. הבקשה נוגעת לבחינה האם חלק מהאנשים שנחשפו לתוכניתו נמנעו מלדווח לרשויות אכיפת החוק, למרות שידעו על פרטיה וחומרתה.

הבקשה הוגשה בעקבות פנייה של סיעת "הרשימה המשותפת", דרך משרד חבר הכנסת עופר כסיף, ליועץ המשפטי לממשלה עמית אייסמן. "הרשימה המשותפת" דרשה להשלים את החקירה בנושא ולבחון את האחריות הפלילית של האנשים שנפגשו עם המרצה וחשף בפניהם את תוכניתו.

בתגובה רשמית, הודיע משרד היועמ"ש כי הפנייה הועברה לבחינת סגן היועץ המשפטי לממשלה, והוא ישיב ישירות לכסיף בתום הבדיקה. המשרד הדגיש כי העברת הבקשה לבדיקה "אינה מהווה הבעת עמדה לגבי מהות העניין".

ב-5 באוקטובר הוגש כתב אישום ביטחוני נגד המרצה, המייחס לו תכנון, ארגון והתחלת ביצוע של תוכנית להטלת מתקפות נגד אזרחים ערבים, במטרה לרצוח מאות מהם. לפי כתב האישום, התוכנית כללה הקמת תא טרור יהודי וביצוע מתקפות מתואמות נגד יישובים ומרכזים ערביים, במטרה לגרום לתושבים הערבים לעזוב את הארץ.

המרצה קיים סדרת פגישות עם אישים ציבוריים, ביניהם הפוליטיקאי הקיצוני משה פייגלין, במטרה לקדם את התוכנית ולגייס תומכים. במהלך כשנה וחצי, הוא נפגש עם בכירים לשעבר במערכת הביטחון, אנשי תקשורת, אקדמאים ופעילים חברתיים, והציג בפניהם את פרטי תוכניתו והתקדמותה.

על פי חומרים מהחקירה, המרצה הגיע לשלב מתקדם בביצוע התוכנית, ורק אז החלה המשטרה בחקירה בשנת 2026. "הרשימה המשותפת" טוענת כי נסיבות אלו מעלות חשד שחלק מהאנשים שנפגשו עם המרצה לא דיווחו לרשויות, למרות ידיעתם על התוכנית. הפנייה מדגישה את האפשרות לאחריות פלילית בגין אי מניעת פשע או אי מניעת פעולה המוגדרת כטרור, אם אכן יתברר שאנשים ידעו על התוכנית ולא דיווחו עליה.