קטס מתנגד להתערבות בג"ץ ומתעקש על נוכחות צה"ל במחנות הפלסטינים

שר הביטחון, יסרל כץ, הודיע ביום שני כי הוא מתנגד להתערבות בית המשפט העליון בהחלטה להשאיר את צה"ל במחנות הפליטים בג׳נין, טולכרם ונור א-שמס שבצפון הגדה המערבית, והצהיר כי הכוחות הישראליים יישארו שם "לטווח הארוך". כץ אף רמז כי אם יהיה צורך, יפעל לחקיקה פרטית בכנסת שתאפשר מדיניות זו.

הצהרת כץ ניתנה על רקע קמפיין הבחירות ויום לאחר שבית המשפט העליון דרש מהמדינה להציג לוח זמנים להשלמת הצעדים הנדרשים להחזרת תושבי המחנות לבתיהם, ולבחון דרכים להאצת התהליך. זאת, בעקבות עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשם פליטים מהמחנות.

כץ קרא לבית המשפט העליון "להסיר את ידיו" מהעיסוק בפעילות המבצעית של צה"ל בגדה, שלדבריו נועדה להגן על חיי חיילים ואזרחים. הוא הגדיר את המשך נוכחות הצבא במחנות כ"עניין מבצעי וביטחוני, לא משפטי". לדבריו, מיד עם כניסתו לתפקיד, גיבש יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שינוי במדיניות צה"ל בגדה, והורה על הפסקת דפוס הפשיטות החוזרות ויציאה ממחנה ג׳נין, תוך מעבר למה שהגדיר כ"כיבוש מחנות ג׳נין, טולכרם ונור א-שמס".

כץ טען כי המחנות הפכו ל"מאורות טרור" המופעלים על ידי קבוצות חמושות הנתמכות על ידי איראן, וכי הן ביצעו פעולות ברחבי הגדה ובישראל. הוא ציין כי כ-40 אלף תושבים עזבו את המחנות, וכי צה"ל הרג חמושים והרס את מה שהגדיר כ"תשתית הטרור", כולל בתים ורחובות, ולאחר מכן נותר במחנות "באופן קבוע". לטענתו, מדיניות זו הובילה לירידה של 80% בהיקף הפעולות בגדה, ולירידה משמעותית ביכולת הפלסטינים לבצע פעולות בישראל.

כץ הוסיף כי המשך נוכחות צה"ל במחנות חיוני להתמודדות עם איומים מצד גורמים "ג׳יהאדיסטיים" הנתמכים על ידי איראן ו"האחים המוסלמים", שלדבריו שואפים להוביל לביצוע מתקפות "בסגנון 7 באוקטובר" בגדה. הוא הדגיש כי "לא מתפקיד בית המשפט העליון להתערב בשיקולים ביטחוניים מסוג זה, כשם שלא מתפקידו להתערב בפעילות מבצעית בעזה, בסוריה, בלבנון או באיראן". כץ הבהיר כי עמדתו בנושא ברורה, והוא ידאג שהיא תשוקף בכל דיון עתידי, וכי לא יתפשר בנושא, גם אם יידרשו צעדים חקיקתיים מיוחדים בכנסת.

בית המשפט העליון ביקש ביום ראשון מהמדינה לקבוע לוח זמנים להחזרת התושבים ולהגיב לטענות בדבר כשל בתגובה לצרכי הפליטים, וכן לבקשה של 53 משפחות נוספות להצטרף לעתירה. המועד להגשת תגובתה המשלמת נקבע ל-23 בנובמבר.

בדיון קודם בפני בית המשפט, הודתה המדינה כי הקמת אתרים צבאיים חלופיים מחוץ למחנות טולכרם ונור א-שמס עדיין בשלבים ראשוניים, כי לא חל כל התקדמות ממשית בתיאום עם הרשות הפלסטינית בנוגע להעברת האחריות על המחנות, וכי לא בוצעו עבודות שיקום מהותיות לתשתיות שנפגעו בחודשים שקדמו לדיון.