התנאי לחזרת פליי דובאי: דרישה ישראלית להפעיל עמדות שיקוף באמירויות

משלחת ישראלית, שכללה את שרת התחבורה מירי רגב וגורמים ביטחוניים, ביטלה את נסיעתה המתוכננת לאיחוד האמירויות. על הפרק עמדו שתי סוגיות מרכזיות: חזרת הטיסות הישראליות לדובאי והסדרת אמצעי הביטחון הנדרשים לכך, וחזרתה של חברת התעופה פליי דובאי לישראל. גורמים במשרד התחבורה ובשוק התעופה מעידים על נתק ביחסים בין המדינות בנושא, וציינו כי לא היה טעם להגיע לפגישה כאשר האמירויות אינן עומדות בדרישות הביטחוניות של ישראל.

בישראל דורשים הצבת מאבטחים ישראלים בשטח דובאי והקמת עמדות שיקוף לבדיקת כבודה בשדות התעופה. דרישות אלו עולות על רקע אירועים קודמים, בהם חברות תעופה ישראליות נמנעו מלטוס לאמירויות עקב דרישות ביטחון של השב״כ שלא נענו. לאחר אירוע בו זוהה מחבל בטיסה מדובאי, הובעה נכונות מצד האמירויות לחזור לטיסות, אך המחלוקות הביטחוניות העמוקות, כולל אי-הסכמה על הצבת עמדות שיקוף ובדיקת כבודה, קטעו גם את "טיסות החילוץ" שהופעלו.

הסוגיה של חזרת פליי דובאי לישראל גם היא תקועה. החברה האריכה את הפסקת פעילותה לפחות עד סוף אוקטובר, למרות שהצהירה על סיום תחקירה. גורמי ביטחון בישראל מציינים כי "קיימים פערים ביטחוניים" המעכבים את חזרתה. נראה כי ישראל מנסה ליצור משוואה לפיה חזרת החברות הישראליות תותנה בחזרתה של פליי דובאי, וייתכן שהאמירויות משתמשות בחזרת החברות הישראליות כמנוף לחץ להחזרת פליי דובאי.

הגורמים המעורבים, כולל השב"כ, המוסד ומשרד התחבורה, מתמודדים עם מחלוקות ביטחוניות וכלכליות. המצב הנוכחי גורם להפסד הדדי, כאשר היצע הטיסות מצומצם (כעת רק איתיחאד טסה לאמירויות) ומחירי הטיסות צפויים לעלות. המצב מומחש באמצעות "דילמת האסיר", המצביעה על כך שפעולה רציונלית של כל צד בנפרד עלולה להוביל לתוצאה גרועה יותר לשניהם יחד, וקשה לראות מי מהצדדים יוותר ראשון.