החומר שנשמו ליד בתי הזיקוק: מה קורה בחשיפה חוזרת לבנזן?
חוקרים מרמב"ם והטכניון פיתחו מודל "איבר-על-שבב" של דרכי הנשימה האנושיות, המדמה חשיפה למזהמי אוויר. המחקר מצא כי חשיפה חוזרת לבנזן מעוררת תגובה תאית גם בריכוזים נמוכים, שלא נחשבים רעילים בבדיקות רגילות. הפיתוח עשוי לסייע בהערכת סיכונים בריאותיים, במיוחד לאחר זיהום בנזן שנמדד לאחרונה באזור בתי הזיקוק בחיפה.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- חוקרים פיתחו מודל "איבר-על-שבב" של דרכי הנשימה האנושיות לבחינת השפעת מזהמי אוויר.
- חשיפה חוזרת לבנזן גרמה לתגובה תאית בדרכי הנשימה גם בריכוזים שלא נחשבים רעילים.
- המחקר נועד להשלים מחקרים אפידמיולוגיים וניסויים בבעלי חיים.
- הפיתוח עשוי לסייע בהערכת סיכונים בריאותיים ממזהמי אוויר.
- לאחרונה נמדדו ריכוזי בנזן חריגים ליד בתי הזיקוק בחיפה.
חוקרים מרמב"ם והטכניון פיתחו מודל של דרכי הנשימה האנושיות על גבי שבב, המאפשר לבחון את השפעתם של מזהמי אוויר על רקמה אנושית. המחקר, שפורסם בכתב העת ACS Biomaterials Science & Engineering, גילה כי חשיפה חוזרת לבנזן, חומר מסרטן ודאי, עוררה תגובה בתאי דרכי הנשימה גם בריכוז שלא פגע בהם באופן ישיר בבדיקות רעילות.
הפיתוח החדש נועד להשלים את המידע המתקבל ממחקרים אפידמיולוגיים וניסויים בבעלי חיים, ומתמודד עם הפער בין נתוני ניטור סביבתי להשפעה ביולוגית. החוקרים השתמשו בטכנולוגיית "איבר-על-שבב" ובנו מודל של דרכי הנשימה מתוך תאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים (iPSCs), שתוכנתו מחדש להתמיין לתאי אפיתל של הסימפונות.
במהלך המחקר, נחשפו תאי הסימפונות לריכוזים שונים של בנזן. חשיפה בודדת לריכוז הנמוך ביותר לא הראתה פגיעה בתאים או עלייה משמעותית בהפרשת הציטוקין IL-10, אך חשיפות חוזרות לאותו ריכוז גרמו לעלייה בהפרשת החלבון, מה שמעיד על תגובה תאית לאורך זמן.
הממצאים עשויים לסייע בהערכת סיכונים בריאותיים מחשיפה למזהמי אוויר, ובפרט לאחר זיהום חריג שנמדד לאחרונה באזור בתי הזיקוק בחיפה. בעקבות הזיהום, שהתרחש במהלך עבודות תחזוקה במתחם בז"ן, נמדדו ריכוזים חריגים של בנזן בתחנת ניטור סמוכה, והלימודים בשני בתי ספר בקריית אתא הועברו לאתרים חלופיים.
מוזכרים