"הצרפתים מייצרים אמברגו על מדינת ישראל כדי לקדם את התעשייה שלהם"
יו"ר התעשייה האווירית, בועז לוי, התראיין בוועידת "האנשים של המדינה" והסביר על המערכה המורכבת בתחום הטילאות וההתמודדות עם מטחי טילים בהיקפים חסרי תקדים. הוא הדגיש את חשיבות מערכות ההגנה הישראליות, את ההתמודדות עם אמברגו צרפתי ואת ההתעניינות העולמית במערכות אלו. לוי ציין כי החלל הופך למפתח למלחמות עתידיות וכי הנפקת התעשייה האווירית חיונית להשקעה בפיתוח.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- יו"ר התעשייה האווירית: צרפת מייצרת אמברגו על ישראל לקידום תעשיותיה הביטחוניות.
- ישראל מתמודדת עם מטחי טילים בהיקפים חסרי תקדים, אך אחוזי היירוט של מערכת החץ עומדים על מעל 90%.
- התעשייה האווירית מוצאת פתרונות חלופיים לרכיבים שנעצרו עקב אמברגו, וכמעט ואינה תלויה בצרפת.
- ישנה התעניינות עולמית גוברת במערכות הגנה אווירית ישראליות, במיוחד מערכת החץ.
- החלל הופך למפתח למלחמות עתידיות, עם יכולות תצפית והעברת מידע בזמן אמת.
- הנפקת התעשייה האווירית חיונית להשקעה במחקר ופיתוח, ומשרד הביטחון חייב לה כ-6.5 מיליארד שקלים.
בועז לוי, יו"ר התעשייה האווירית לישראל, התראיין בוועידת "האנשים של המדינה" והתייחס למערכה המורכבת בתחום הטילאות, בה ישראל מתמודדת עם מטחי טילים בהיקפים חסרי תקדים. לדבריו, ישראל היא המדינה היחידה בעולם בעלת שכבות הגנה מרובות, הכוללות את מערכות החץ 3, חץ 2, ופיתוח חץ 4, המיועדות ליירט טילים בליסטיים בחלל. הוא הדגיש כי יירוט טיל בליסטי בחלל הוא מורכב ויקר, וכי ישראל שואפת להשמיד את הטילים מחוץ לאטמוספירה.
לוי ציין כי מלאי המיירטים משפיע על החלטות צבאיות, אך הדגיש כי חיל האוויר יודע לבצע אופטימיזציה בין המתקפה למענה, וכי אחוזי היירוט של מערכת החץ במלחמות קודמות עמדו על מעל 90%. הוא הוסיף כי התעשייה האווירית, יחד עם רפאל ומשרד הביטחון, פועלים לייצור מיירטים נוספים כדי להבטיח חוסן לאומי.
בהתייחסו להשפעת המצב המדיני על ייצור ביטחוני, לוי אישר כי ישראל מושפעת מאמברגו על רכיבים מסוימים, אך הדגיש כי התעשייה הישראלית מוצאת פתרונות חלופיים. הוא האשים את צרפת בייצור אמברגו על ישראל לקידום תעשיותיה הביטחוניות, אך ציין כי ישראל כמעט ואינה תלויה בצרפת.
לוי הדגיש את ההתעניינות העולמית הגוברת במערכות הגנה אווירית, במיוחד מערכת החץ, וציין את החוזה שנחתם עם גרמניה לפני ה-7 באוקטובר ואת אספקת המערכת בזמן מלחמה. הוא ראה פוטנציאל גדול באירופה לשיתופי פעולה ביטחוניים, וכן הרחבה של הסכמי אברהם דרך שיתוף פעולה אזורי.
בנוסף, לוי התייחס להנפקת התעשייה האווירית כצעד חיוני להשקעה במחקר ופיתוח, וציין כי משרד הביטחון חייב לתעשייה האווירית כ-6.5 מיליארד שקלים. הוא הסביר כי צוואר הבקבוק בהנפקה נובע מהסכם בין רשות החברות הממשלתיות, רשות ניירות ערך, משרד הביטחון ומשרד האוצר, וכי הנושא נמצא כעת בטיפול הייעוץ המשפטי לממשלה.
לבסוף, לוי הדגיש את חשיבות החלל למלחמות עתידיות, הן לצורכי תצפית והן להעברת מידע בזמן אמת לכוחות בשטח, כפי שהודגם במלחמת חרבות ברזל.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 1אחרים 1