הנתונים על ביטחון הפנים בעידן בן גביר מדברים בעד עצמם, וכך ייראה המשך הקדנציה

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הודיע כי בכוונתו לדרוש את משרד הביטחון בממשלה הבאה, כאשר המשרד לביטחון לאומי יישאר בידי מפלגתו. תפיסה זו, לפיה קצינים יקודמו על בסיס נאמנות לשר, נבנתה בשלוש השנים האחרונות, אך צפויה להתחזק בקדנציה הבאה תוך החלשת הגופים המפקחים על המשטרה: מח"ש, היועץ המשפטי לממשלה ובג"ץ.

המאמר מפרט כיצד התנהלות השר בן גביר, הכוללת ניסיונות להשפיע על מינויים ועל מדיניות המשטרה, כבר נתקלה בהתנגדות מצד היועמ"שית ובית המשפט. גם המפכ"ל הנוכחי, דני לוי, שנבחר על ידי בן גביר, אינו עומד בציפיותיו, והשר הודיע שלא יאשר מינויים עד הבחירות. כהונתו של לוי מסתיימת באמצע הקדנציה הבאה, והחלטה על הארכתה תהיה בידי השר הבא.

החלשת הגופים המפקחים צפויה להחריף את תופעות אלימות השוטרים, מעצרי השווא ופגיעה במפגינים, שכבר מתועדות כיום. חוקים חדשים שיצאו לפועל בינואר 2027 יאפשרו לממשלה להתעלם מחוות דעת של היועמ"ש, ושינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים יחלישו את בג"ץ. גם מח"ש, שחוק חדש הוציא אותה מהפרקליטות, צפויה להיות נתונה להשפעה פוליטית.

המאמר מצביע על עלייה משמעותית בתלונות על אלימות שוטרים ומעצרים מיותרים, וכן על אחוז נמוך של כתבי אישום. בנוסף, נמשכת התסיסה ביהודה ושומרון, עם עלייה בפשיעה לאומנית יהודית, וכן הרצח בחברה הערבית, הנמשך ברמה של למעלה מ-200 נרצחים בשנה. הרחבת רישוי הנשק הפרטי צפויה להגדיל את הסיכון לאלימות.

המאמר מעלה שאלות לגבי עתיד המשטרה, כולל בחירת מפכ"ל חדש, המשך חקירת שוטרים, והיכולת להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית, במיוחד לאור כניסת השב"כ למאבק. כמו כן, נבחנת השפעת רפורמת הנשק על בטיחות הציבור והאתגרים התקציביים העומדים בפני המשטרה.