ההתכתבויות של יועץ נתניהו דלפו: האם מי שמפיץ עובר על החוק, ואיזו הגנה יכולה להיות לו?
התכתבויות וואטסאפ אישיות של יונתן אוריך, יועצו של ראש הממשלה, דלפו לרשת. עורכי דינו של אוריך מאיימים בתביעות נגד כל מי שפרץ, פרסם או שיתף את ההודעות, וטוענים כי מדובר בעבירות פליליות. החוקים הרלוונטיים הם חוק הגנת הפרטיות וחוק המחשבים, כאשר חדירה ושיתוף מידע פרטי עלולים להקים אחריות פלילית ואזרחית. הגנות כמו עניין ציבורי עשויות לחול על מפרסמים, אך לא על פורצים.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- התכתבויות וואטסאפ אישיות של יועץ ראש הממשלה, יונתן אוריך, דלפו לרשת.
- עורכי דינו של אוריך מאיימים בתביעות נגד כל מי שפרץ, הפיץ או שיתף את ההודעות.
- חדירה לחשבון וואטסאפ ושיתוף התכתבויות פרטיות מהווים עבירות פליליות ואזרחיות.
- עבירות אלו עלולות לגרור אחריות פלילית עד 3 או 5 שנות מאסר.
- במישור האזרחי, ניתן לפסוק פיצויים של עד כ-146 אלף שקל ללא הוכחת נזק.
- הגנות כמו עניין ציבורי עשויות לחול על מפרסמים, אך לא על פורצים לחשבונות.
התכתבויות וואטסאפ אישיות של יונתן אוריך, יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, דלפו לרשת ועוררו סערה. עורכי דינו של אוריך, עמית חדד ונועה מילשטיין, הודיעו כי כל מי שפרץ לחשבונו, פרסם, הפיץ או שיתף את ההתכתבויות, תוך שהוא מוסיף או משנה אותן, ישלם את מלוא המחיר ויתבע אישית, שכן מדובר בעבירה פלילית. אוריך ועורכי דינו החלו לשלוח מכתבי התראה למפיצים.
החוקים הרלוונטיים במקרה זה הם חוק הגנת הפרטיות וחוק המחשבים. חדירה לחשבון וואטסאפ ושאיבת מידע ממנו מהוות עבירה פלילית. פרסום או שיתוף ההתכתבויות עשויים גם הם להוות עבירה פלילית, תלוי בנסיבות ובתוכן ההודעות. עורך דין שלומי וינברג מסביר כי חדירה שלא כדין לחשבון וואטסאפ היא עבירה לפי חוק המחשבים, שעונשה עד שלוש שנות מאסר, ואם החדירה נועדה לבצע עבירה נוספת, העונש עשוי להגיע לחמש שנות מאסר. גם העתקה, שימוש או הפצה במזיד של התכתבויות פרטיות שהושגו שלא כדין עלולים להקים אחריות פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות. עם זאת, הערכה היא שבהיבט הפלילי, הפרקליטות לא תעמיד לדין מפיצי התכתבויות בודדות, להבדיל מהפורץ עצמו.
במישור האזרחי, רוב הפרות חוק הגנת הפרטיות הן גם עוולה אזרחית. לכן, בית המשפט עשוי לפסוק פיצויים על פגיעה בפרטיות ללא הוכחת נזק, בסכום בסיסי של עד כ-73 אלף שקל, ועד כ-146 אלף שקל אם הוכחה כוונה לפגוע. ניתן גם לתבוע בגין הפרת חובות חוקיות, נזקים מוכחים, ולבקש צווים להפסקת הפצת המידע. האחריות האזרחית עשויה להתקיים גם בהיעדר כוונה לפגוע.
במקרה של הדס שטייף וגלי צה"ל, שפורסמו תכנים מטלפון של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, נדחתה התביעה האזרחית נגד אנשי גלי צה"ל, שכן נקבע כי פעלו בתום-לב ועל פי סטנדרט עיתונאי אחראי, ולא היו מודעים לדרך השגת המידע. עם זאת, במקרה של שטייף עצמה, שפרצה לטלפון, נקבע כי אין הצדקה לביצוע עבירה גם אם המטרה הייתה מלחמת שחיתות.
עורך דין דן חי מסביר כי הגנות בחוק הגנת הפרטיות, כמו עניין ציבורי או חובה חוקית, מוסריות, חברתית או מקצועית, רלוונטיות למפרסמים מידע הפוגע בפרטיות, אך לא למי שחדר לתוכן. פרסום בעל עניין ציבורי עשוי לזכות להגנה, במיוחד אם הוא נוגע לעניינים ציבוריים ולא אישיים. תקשורת צריכה לבחון בזהירות רבה את תוכן ההודעות לפני פרסומן. טענה אפשרית היא שאם אוריך בנה כלי לניטור תקשורת והעלה אותו לאתר גיטהאב, והמידע הוצא משם, ייתכן שלא בוצעה חדירה אסורה לחומר מחשב.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
שמאל 1ימין 1אחרים 2
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
