בין רשלנות לזדון: עדות מנדלבליט מעוררת חשד לסיכול ראש ממשלה מימין | פרופ' משה כהן אליה

עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, בבית המשפט מעוררת שאלות קשות בנוגע לחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובפרט תיק 4000. מנדלבליט אישר כי לא כל פעולות החקירה הובאו לאישורו, וכי הסתמך על המידע שהוצג לו על ידי הפרקליטות בנוגע ל-315 אירועי הסיקור שיוחסו לנתניהו. הוא אף הודה כי תרגיל חקירה שהופעל כלפי מקורבת לניר חפץ היה פסול, ומנע בירור נוסף מחשש לשיבוש החקירה.

הדברים מעלים תהיות לגבי מידת הפיקוח של היועץ המשפטי על אנשי הפרקליטות, והתלות שנוצרה בו. מנדלבליט אף סיפר כי הורה לבטל האזנת סתר לנתן אשל, לאחר שהדבר "הרתיח" אותו. בנוסף, עלתה ביקורת על התנהלות פרקליט המדינה, שי ניצן, בטיפול בתיק הרפז, כאשר מנדלבליט נשמע אומר כי ניצן יכול "להחזיק אותו בגרון", מה שמעלה שאלות לגבי עצמאות ההחלטות המקצועיות.

המאמר מצביע על דפוס של השארת תיקים פתוחים לתקופות ארוכות, כפי שקרה בתיק ראש הסגל לשעבר צחי ברוורמן, ובמקרה של רואי כחלון, שנגדו הוגש כתב אישום משמעתי לאחר תקופה ארוכה של בדיקה. הדבר מעלה חשש לשימוש במערכת המשפטית להשארת אנשים במצב של חוסר ודאות, ואף ללחצים פוליטיים.

הכותב מדגיש את חשיבותה של הפרדת גוף החקירה (מח"ש) מהפרקליטות, כפי שאושר בחוק לאחרונה. הוא מציין כי התנהלות הפרקליטות בתיקי נתניהו נעה בין רשלנות לזדון, ועלולה להתפרש כניסיון לסכל ראש ממשלה מימין. הדברים נאמרו על רקע ביקורות קודמות של גורמים כמו השופטת בדימוס הילה גרסטל על בעיות ניהוליות וערכיות במערכת.

המאמר מסתיים בקביעה כי מאחורי הדיונים המשפטיים מסתתרים אנשים שנפגעו, כגון ראש הממשלה, ניר חפץ, שלמה פילבר ושאול אלוביץ. השאלה המרכזית העומדת על הפרק היא "מי ישמור על השומרים", והבחירות הקרובות (2026) יעסקו בנושא זה.