משרד הבריאות: עלייה במצוקה הנפשית של ילדים עקב הקורונה והמלחמה

משרד הבריאות פרסם נתונים המצביעים על עלייה במצוקה הנפשית בקרב ילדים ובני נוער, כתוצאה משילוב של מגפת הקורונה והמלחמה. נתונים אלו הוצגו באירוע מיוחד שנערך לרגל יום בריאות הנפש, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל הרצוג, ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב.

במהלך האירוע, ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש מנהל בריאות הנפש במשרד הבריאות, הציג כיצד השנים האחרונות, ובפרט תקופת הקורונה והמלחמה, השפיעו על בריאות הנפש של ילדים ונוער. הוא ציין כי חלה עלייה במצוקה הנפשית עם פרוץ המלחמה, אך מאז נרשמה ירידה הדרגתית. עם זאת, קיימות אוכלוסיות בסיכון גבוה יותר, ביניהן תושבי עוטף עזה והצפון, ילדים ונוער עם רקע נפשי, משפחות של חיילי מילואים, קהילות ללא תמיכה חברתית מספקת, והחברה הערבית.

לצד האתגרים, משרד הבריאות הרחיב משמעותית את השירותים הטיפוליים לילדים ונוער. בשנת 2025, כ-95 אלף איש טופלו במרפאות בריאות הנפש לילדים ונוער, לעומת כ-72 אלף בשנת 2022, עלייה של 32%. מספר הטיפולים עלה ב-44%, מ-606 אלף ל-875 אלף. במסגרת התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, שהוקצה לה תקציב של למעלה מ-1.4 מיליארד שקל, המשרד פועל להרחבת השירותים, גיוס כוח אדם מקצועי (למעלה מ-1,180 מטפלים חדשים) והכשרת מתמחים.

המשרד מקדם צעדים נוספים, הכוללים הרחבת מענים קהילתיים, פתיחת מרפאות חדשות, טיפול בהתמכרויות, הרחבת מענים במצבי חירום, פיתוח שירותים ייעודיים (כמו להפרעות אכילה ואוטיזם) ובתי חולים שיקומיים, וחיזוק שיתופי פעולה בין-משרדיים. בנוסף, פרויקט לאומי לחיזוק החוסן והבריאות ברשויות המקומיות, בתקציב של למעלה מ-85 מיליון שקל, פועל בכ-100 רשויות.

רעיית הנשיא, מיכל הרצוג, הדגישה את חשיבות בריאות הנפש כחלק בלתי נפרד מהחיים ואת האחריות המשותפת לטיפול בה. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, קישר את יום בריאות הנפש ליום השנה למתקפת השבעה באוקטובר, והדגיש את ההשפעות הנפשיות על הילדים, לצד השפעות הקורונה והטכנולוגיה. הוא קרא להסרת חסמים וחיזוק שיתופי פעולה בין כלל הגורמים, כולל החברה הערבית, תוך הדגשת החוסן הישראלי הייחודי.